|
|
עמוד:12
12 מירי פרייליך של ריאיון "פתוח", שמהלכו ותכניו אינם מובְנים ומוגדרים מראש . התנהלה בינינו מעין שיחה ידידותית, החלפנו דעות, ולפעמים גלשנו לנושאים שלא היו קשורים לעצם האירועים . במהלך השיחות נוצרו בינינו יחסי אמון, שאפשרו זרימה חופשית של מידע . איני יכולה לקבוע באיזו מידה השיחות בינינו השפיעו על תחושותיה בכלל, אולם אין ספק כי במהלך הפגישות בינינו נוצרה מערכת יחסים מיוחדת במינה, שחרגה ממערכת יחסים צפויה בין 3 היחסים האלה הקלו על ויטקה להעלות את היסטוריון למרואיין . אירועי העבר כפי שהשתקפו מבעד לעיניה שלה, והדבר סייע לה להבהיר אירועים שנויים במחלוקת, שבעבר ניתנו להם פרשנויות שונות . ויטקה סיפרה לי את סיפורה, אולם בתוך כך היא לא רק תיארה את העבר, אלא גם פירשה את האירועים שבהם השתתפה . היא לא הסתפקה בלהיות "עדה", אלא הפכה להיות "היסטוריונית" . בה בעת אני המראיינת הייתי שותפה לדיאלוג וליצירת העדות של "המקור ההיסטורי" . אין ספק שהאינטראקציה שנוצרה בינינו באמצעות שאלותיי או הערותיי השפיעה על התיאור ועל הניתוח של האירועים . במהלך מפגשי עם ויטקה חקרתי את סיפור גטו וילנה ואת פרשות הבריחה והנקם גם בעזרת מקורות היסטוריים אחרים . אין ספק כי ספרו של יצחק ארד וספרה של דינה פורת על פרשת חייו 4 מקיפים ביסודיות את אירועי הגטו, היער והנקם, של אבא קובנר אך עדויותיה של ויטקה ועדויות נוספות מטילות אור נוסף וייחודי על אירועים אלו .
|
|