מבוא

עמוד:14

14 אריה קיזל תתקיים זהות בין השלטון, הטריטוריה והבניית התרבות הלאומית, בד בבד עם שליטה מרכזית על הזיכרון הקולקטיבי, שהובנה ממרכיבים אתנוצנטריים מובהקים . האליטה שאפה להבנות סגנון לאומי חילוני, להלאים או לעבד ולהתאים את תרבויות האימפריות שהיהודים הגיעו מהן ולבטל את טיפוסי התרבות שהביאו עמם המהגרים מכל הגלויות . יואב פלד וגרשון שפיר ( 2005 ) טוענים שהאזרחות מדרגה שנייה אשר הוקצתה למזרחים במשטר השילוב הישראלי השתקפה בזיהוים כ"עדות" . על פי זיהוי זה, האשכנזים היו החברה הישראלית הנורמטיבית, ואילו המזרחים, שלא הגיבו על דחיקתם לשולי החברה בניסיון להתגייסות פוליטית על בסיס סממנים תרבותיים משותפים, 5 הפכו לקבוצה שולית, בין האשכנזים לפלסטינים . התרבויות היהודיות הטרום – מודרניות, שנמהלו בהשפעות תרבויות המדינה במופען האימפריאלי או הקולוניאלי ואשר הגיעו לארץ ישראל עם גלי המהגרים, נתקלו כאן בעוצמה תובענית של אידיאולוגיה לאומית סדורה למדי שביקשה לחבר בין פוליטיקה לתרבות, באופן שבו החינוך ייצור וישעתק את הזיכרון הקולקטיבי ויחייב את הסובייקט המנורמל לפעול כסוכן המערכת ( גור – זאב 1999 ) . המפגש הכאוב בין המורשת לחזון הלאומי הוליד מתחים, כפה שינויים 6 והצמיח תגובות – נגד בתחומים רבים, בהם המאבק בין הנרטיבים השונים . אחד הנרטיבים שביקש למרכז את עצמו בשיח הישראלי החדש הוא הנרטיב המזרחי . במשך השנים התגלעו ויכוחים רבים סביב השאלה אם ישנו בכלל נרטיב שכזה ואם ישנה זהות אשר יכולה לגבשו ולשעתק אותו, הן מבחינה 8 גם היום, שאלת קיומו של הנרטיב המזרחי 7 והן מבחינה פוליטית . היסטורית אינה פתורה, והיא נושא למאבק, לעתים מאבק פנים – מזרחי . ספרות המחקר מתחבטת בשאלה איזה נרטיב מזרחי ישנו, אם בכלל . יגאל נזרי כתב על כך : מזרחיות היא שיח בהתפתחות שהיא בעת ובעונה אחת תיאור מצב והוויה תרבותית . רצון לתת בשיח זה גבולות של זמן ומרחב הניב למעלה משני עשורים של כתיבה ביקורתית מזרחית ששינתה לחלוטין את האופי שבו נתפסו 5 . לדוגמה : אבי פיקאר ( 2005 ) . 6 . ראו : נ' ש' איזנשטט, מ' ליסק וי' נהון ( 1993 ) ; רוביק רוזנטל ( 2001 ) ; דן סואן ( 2003 ) . 7 . לדוגמה : יוסי דהאן ( 1990 ) . 8 . ראו : רבקה בר – יוסף ( 1959 ) ; שמעון שטרית ( 1991 ) .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר