|
|
עמוד:8
ברוניסלב מלינובסקי 8 הערך הגדול ביותר שהיא נותנת למדע, ומשום כך ראויה מעל הכול לחיבתו של חוקר האדם ; כלומר, אם הוא רוצה ללמוד את הנושא שלו ללא קישוטים מיותרים ואפילו ללא עלה התאנה . כתלמיד וחסיד של האוולוק אליס ( Havelock Ellis ) , לא אאשים למשל את פרויד ב"פאן – סקסואליזם" — למרות הסתייגותי העמוקה מטיפולו בדחף המיני ( sex impulse ) . כמו כן לא אקבל את דעותיו בלוויית מחאה וארחץ בניקיון כפיי . האדם הוא חיה, וככזה, לפעמים אינו נקי, והאנתרופולוג הישר חייב להודות בעובדה זו . תלונתו של החוקר נגד הפסיכואנליזה אינה שהיא מטפלת במין בגלוי ובהדגשה המתאימה, אלא שהיא מטפלת בו באופן לא נכון . ואשר להיסטוריה המגוונת של הספר הזה, שני החלקים הראשונים נכתבו זמן רב לפני האחרים . רעיונות רבים שהונחו שם קיבלו צורה בזמן שחקרתי את החיים בקהילות מלנזיות באי האלמוגים . ההנחיות ששלח לי ידידי הפרופסור ס"צ זליגמן ( Seligman ) , וחומר שהוא סיפק לי באדיבותו, המריצו אותי להרהר על האופן שבו תסביך אדיפוס וגילויים אחרים של "הלא – מודע" עשויים להופיע בקהילה 1 המטריליניאלי המבוססת על זכות – אם . התצפיות הממשיות על התסביך ( complex ) בקרב המלנזים הן למיטב ידיעתי היישום הראשון של תיאוריה פסיכואנליטית בחקר החיים הפראיים, וככזה אפשר שיעורר עניין כלשהו אצל חוקרי האדם, נפשו ותרבותו . מסקנותיי מנוסחות בטרמינולוגיה הרבה יותר פסיכואנליטית מכפי שהייתי רוצה להשתמש בה עתה . ואף על פי כן איני מרחיק לכת הרבה מעבר למילים כגון "תסביך" ו"הדחקה", ואני משתמש בשתיהן בצורה מוגדרת ואמפירית לגמרי . ככל שהתקדמתי בקריאה, מצאתי את עצמי פחות ופחות נוטה לקבל בסיטונות את מסקנותיו של פרויד, ועוד פחות מכך את אלה מכל סוג ותת – סוג של הפסיכואנליזה . כאנתרופולוג, אני מרגיש במיוחד שתיאוריות שאפתניות במה שנוגע לפראים, השערות על מקור המוסדות האנושיים ותיאורי ההיסטוריה והתרבות צריכים להיות מבוססים על ידיעת החיים הפרימיטיביים, מלבד ההיבטים הלא מודעים או המודעים של הנפש האנושית . בסופו של דבר, גם נישואים קבוצתיים וגם כשפים אינם מתרחשים ב"לא – מודע" ; כל אלה הם עובדות סוציולוגיות ותרבותיות מוצקות והעיסוק התיאורטי בהן דורש סוג של ניסיון שלא ניתן לקבלו בחדר הטיפולים של הפסיכואנליטיקאי . שוכנעתי שחששותיי מוצדקים לאחר עיון מדוקדק במה שכתב פרויד בטוטם וטאבו, ובפסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני, בטוטמיזם אוסטרלי מאת רוהיים ( Róheim ) ובעבודות האנתרופולוגיות של רייק ( Reik ) , ראנק ( Rank ) וג'ונס . את האימות למסקנות ימצא הקורא בחלקו השלישי של ספר זה .
|
|