|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 165 | ארגז כלים להתמודדות עם המשבר בשוק העיתונות בישראל מחקר מדיניות זה מתמקד בענף התוכן העיתונאי-חדשותי ולא במכלול השימושים של אמצעי תקשורת, למשל סיקור ספורט או יצירה ישראלית מקורית . הוא אינו עוסק בסוגי מדיה מסוימים, כגון עיתונים מודפסים, ערוצי טלוויזיה ואתרי אינטרנט, משום שכבר במשך כעשור עידן ההתלכדות מאפשר ליצרני תוכן עיתונאי להפיץ אותו במגוון אמצעים טכנולוגיים, ומאז חשיבותו של סוג המדיום משנית לעומת חשיבותו של מקור התוכן החדשותי . המחקר נכתב בעיצומה של מגפת הקורונה, שהאיצה את המשבר בעיתונות והציבה בפניה אתגרים יוצאי דופן . המשבר גם הבליט את חשיבותה המכרעת של עיתונות מקצועית, איכותית, בלתי תלויה, שתפקידה לספק לציבור מידע אמין ומבוסס ולחשוף מחדלים בזירות פעילות בעיצומו של משבר בריאותי, כלכלי ופוליטי המלווה באי-ודאות גדולה ובשפע מידע כוזב . המחקר מציע ארגז כלי מדיניות לחיזוק ענף העיתונות . זוהי מטרה שאפתנית ומורכבת הדורשת שינוי עסקי, רגולטורי ותרבותי . בשינוי כזה מעורבים גופים רבים — רשויות תחרות, רשויות מיסוי, רשויות פרטיות, רגולציית תקשורת, מחוקקים וקובעי מדיניות, בעלי אמצעי תקשורת, עיתונים ועיתונאים . תיקון השוק נדרש לאסדרה של גופי תקשורת קיימים וממוסדים וגם של פלטפורמות דיגיטליות . בד בבד יש לוודא שההצעות אינן משמרות גופים שאבד עליהם הכלח ולא מחזקות את החזקים . כמו כן יש לבחון כיצד לעודד הקמה של מיזמים עיתונאיים חדשים ומגוונים . יתרה מזו, שום רפורמה מתחום המדיניות לא תוכל להשיג את מטרתה בלא מחויבות מחודשת כלפי המושג החמקמק שנקרא "אתוס עיתונאי" . מחויבות זו היא עניין תרבותי ופוליטי . מסמך זה מציע אפוא ארגז כלים, צנוע ומודע למגבלותיו, בניסיון להשיג את המטרה השאפתנית הזאת, מתוך הבנה שבעת הזאת יש לנסות לפעול כדי להטות את ספינת העיתונות המחויבת, ספינה שנדמה שעלתה על שרטון, ולהשיבה למימוש תפקידה הדמוקרטי כמשרתת הציבור . אנו מבקשים להודות לפרופ' יובל שני, לפרופ' מרדכי קרמניצר ולעו"ד נדיב מרדכי על הערותיהם הטובות . תודה רבה לאבנר הופשטיין, לעו"ד אלעד מן ולפרופ' צבי רייך על שקראו את המסמך והעירו עליו הערות מעמיקות . תודה מיוחדת לעורכת הלשון נועה שליטין ולעובדי ההוצאה לאור של המכון הישראלי לדמוקרטיה .
|
|