מבוא: מסע אל החרדיות האמריקאית

עמוד:14

14 מחקר מדיניות 163 | תורה ודעת והכלכליים שעוברת החברה החרדית בעשורים האחרונים ( קפלן ושטדלר, 2009 ; 2012 ; זיכרמן וכהנר, 2012 ; מלאך, כהן וזיכרמן, 2016 ; מלחי, 2017 ; מלאך וכהנר, 2020 ) . כמה מחקרים עסקו גם בהבדלים בין החרדיות בישראל לבין חרדיות בחו"ל, ובהם חשוב לציין את המחקרים על תעסוקת חרדים בארצות הברית ובאנגליה ( גונן, 2000 ; 2005 ) ועל ההקשר ההיסטורי שהביא לפערים בין שתי הקהילות ( קפלן, 2006 ) . מחקר זה נועד לכוון זרקור אל החינוך החרדי בארצות הברית, ולהצביע על ההבדלים שבינו לבין תפיסתם ומהותם של החינוך החרדי ושל הזהות החרדית בישראל . ההבדלים הבולטים הם בהיקף לימודי החול, בספרי הלימוד הלא-חרדיים שבהם משתמשים מוסדות הלימוד, ובזהותם של כוחות ההוראה — במרבית בתי הספר החרדיים בארצות הברית, לרבות המוסדות שנחשבים שמרניים, כוחות ההוראה של מקצועות החול אינם חרדיים בהכרח, ולעיתים קרובות גם אינם יהודים . כל אחד מהמאפיינים האלה יכול להיחשב בישראל סממן "לא חרדי", אבל בעיניים חרדיות-אמריקאיות הוא מובן מאליו . דווקא משום כך אנו רוצים להצביע על תופעות אלו ולבחון כיצד מתנהלת חרדיות בארצות הברית לאורך שנים רבות מתוך מגע הדוק ורציף עם הוויה לא חרדית, הוויה שבישראל עשויה להיחשב מאיימת . החינוך החרדי בישראל זכה למחקר מזוויות מגוונות, וכמה מהחוקרים ניסו לספק מבט כולל על החינוך החרדי ( הורוביץ, 2012 ; בארט, שפיגל ומלאך, 2020 ) . דומה שהיקף העיסוק המחקרי בחינוך החרדי בארצות הברית מצומצם יותר, אך כמה מחקרים ניסו לתאר את החינוך החרדי לבנים ( ; 1984 Kramer, Helmreich, 2000 ) . מחקר זה מבקש לשרטט תמונת מצב עדכנית של החינוך החרדי לבנים בארצות הברית . המחקר בוחן גם את יחסי המדינה והחרדים בתחום החינוך . שורת מחקרים עסקה באסדרה ( רגולציה ) של מדינת ישראל את החינוך החרדי מהזווית המשפטית ( פרי-חזן, 2013 ) , התקציבית ( שיפר, 1998 ) והיישומית ( בארט, 2018 ) . בשנים האחרונות נערכו גם כמה מחקרים מהזווית ההשוואתית, שבחנו את האסדרה המדינתית של החינוך החרדי בכמה מדינות ( ; 2009 Zehavi, Perry - Hazan, 2014 ; 2015 ; 2019 ) . גם בסוגיה זו אנו מבקשים להביא תמונת מצב עדכנית לנוכח התפתחויות חשובות בתחום הזה, בעיקר במדינת ניו יורק .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר