|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 164 | הערכת מדיניות בשעת משבר להערכת מצב לאומית ולגיבוש חלופות מבוססות תרחישים להחלטת דרג נבחר מול "פונקציית מטרה" ברורה שאינה בריאותית בלבד . גם לאחר החלטות הדרג הנבחר בולט בהיעדרו גוף ביצועי לאומי המופקד על הניהול של יישום ההחלטות ברמה הלאומית ( אחריות על leading strategy to execution ) , לצד האחריות של כל אחד ממשרדי הממשלה וגופי הביצוע האחרים . בהקשר זה בולט גם היעדרה של תשתית להערכת מדיניות בעת ניהול אירוע מתמשך : אין בנמצא חקיקה, תקנות, הנחיה או מדריך ממשלתי סדור לניהול אירוע משברי מתמשך אשר מנחים מתודולוגית כיצד יש לעשות תחקור או הערכת מדיניות סדורים . גם המאמצים ללמוד ולהפיק לקחים מגופי ידע חוץ-ממשליים רלוונטיים, כמו אוניברסיטאות, בתי חולים או גופים יציגים מן המגזר העסקי, מאופיינים בפנייה אקראית ולא סדורה . כך גם באשר לשיח עם גורמים ממליצים חוץ-ממשלתיים, שספק אם יש להם הידע, הרקע או הלגיטימיות לשמש גופים מייעצים לממשלה . גם לאחר סדרה ארוכה של החלטות ממשלה וחקיקה שנקבעו לאורך חודשי ניהול המשבר, עדיין משרדים, רשויות, וגופים שונים פועלים בלא הכוונה מלמעלה ובדרכים לא-אפקטיביות דיין . ועוד : עד לנקודת הזמן הנוכחית טרם התקיים תהליך לאומי, מובנה וסדור לעיצוב תובנות והפקת לקחים לקראת ההחלטות שיהיה צורך להחליט בהמשך . אומנם נעשו יוזמות תחקיר נקודתיות על ידי גופים שונים, אבל אלו לא נוהלו כחלק מתהליך מובנה של הערכת מדיניות לאומית הכוללת את כל הגופים המעורבים בהתמודדות עם המגפה . גם במדינות אחרות נשמעת ביקורת בעקבות כשלים בניהול המשבר וקשיים בהשתלטות על המגפה . גם במדינות אחרות מתגלות תופעות של קשיי משילות, החרפה בשסעים החברתיים ופגיעה מהותית בכלכלה . עם זאת, כוונתנו כאן אינה להתמקד בהשוואה למדינות אחרות אלא בצורך לטייב את המשך ההתמודדות עם המגפה בישראל . אנו ממליצים לקיים תהליך מובנה ומקצועי, שיוביל למיצוי תובנות על בסיס ההשוואה בין מה שציפינו שיקרה למה שקרה בפועל ובין מה שעשינו עד כה למה שהיינו יכולים לעשות טוב יותר . ניהול משבר הקורונה מאופיין במה שניתן לכנות "נדנדה בשניים" : בצד האחד, הצורך בהתמקדות בנקודת איזון בין מאמצי בלימת התפשטות המגפה לבין המחיר הכלכלי והמשקי הכבד הנגזר מהם וההשלכות החברתיות הנגזרות ממנו ;
|
|