|
|
עמוד:11
תקציר 11 הטבע או מעשי ידי אדם . לפיכך ככל שמקבלי ההחלטות ינקטו בהקדם פעולות המשרישות תרבות של הערכת מדיניות על בסיס מודל מובנה ושיטתי להערכת מדיניות ציבורית, מרמת השלטון המקומי ועד הרמה הלאומית — כך יגדל הסיכוי שישראל תתמודד בהצלחה עם המשך ניהול משבר הקורונה, שלפי רוב ההערכות צפוי להחריף עם תחילת החורף בחודשים הקרובים . בראייה ארוכת טווח, הטמעת התפיסה שיש להעריך מדיניות ציבורית באופן שיטתי בשילוב עם המודל שאנו מציעים במסמך זה יתרמו מהותית לאיכות ההתמודדות הלאומית עם האתגר המשברי הבא, שהוא רק עניין של זמן . חשוב שיישום המודל של הערכת המדיניות יבוצע בשיתוף עם גורמי הביצוע, כלומר ה"נוגעים בשטח" — מערכות הביטחון והאכיפה, השלטון המקומי, המגזר העסקי וגופי החברה האזרחית . ישראל נכנסה למשבר עם נקודת פתיחה גרועה יחסית . גם אם נתוני הפתיחה הכלכליים שלה היו טובים ביחס למדינות אחרות, מבחינת יכולת המשילות והניהול ברמה האסטרטגית, מצבה, בלשון המעטה, אינו המצב הרצוי . מגפת הקורונה חשפה כשלים מבניים, 2 ממשליים ומקצועיים, ובהתמודדות עם המגפה הם נחשפים במלוא משמעותם . חומרתם משתקפת כתמונה של "מערכת ממשלית שבורה", המאופיינת בפיצול רב בכל הרמות : אי-יציבות פוליטית, עוינות ויריבות פנים-ממשלתית ; שבר טקטוני וחוסר אמון עמוק בין הדרג הנבחר לדרג המקצועי ; פיצול ואי-שיתוף פעולה מספק בתהליכי עבודה מקצועיים רוחביים ; היעדר הסדרה של ניהול ממשקים של המערכת השלטונית עם המגזר העסקי, האקדמיה והחברה האזרחית ( רב-מגזריות ) ; ושחיקה חריפה באמון הציבור במוסדות הממשל הישראלי ובנכונות לציית להנחיות . בחלוף החודשים מאז התפרצות המגפה בישראל בחודש פברואר 2020 אפשר לקבוע בבירור כי האופן שבו התמודדה המדינה עם המגפה עד כה משקף חולשה לאומית בניהול משברים לא-מלחמתיים . עד לרגע כתיבת דברים אלה ( דצמבר 2020 ) לא יושמו כראוי פרקטיקות יסוד בניהול משברים מתמשכים, ובכלל זה : איגום נתונים תקפים לכדי תמונת מצב לאומית ועיבוד תמונת המצב 2 על הכשלים המבניים לא נרחיב כאן, אך אנו ממליצים ללמוד את המלצות ארגון OECD בעניין ישראל מ – 23 בספטמבר 2020 ( ראו OECD, “Israel Economic Snapshot" ) .
|
|