פרולוג

עמוד:13

מ ש פ ט י ה ז י ק י ת | 13 ב ספרי משפטי הזיקית ניסיתי להתחקות אחר חוט משפטי ורטיקלי לאירועי השואה, 1 ועד ימינו אלו . נראה כי המערכתבימים שלאחר התפרקותה של ממשלת ויימאר המשפטית שהחלה לתת אותותיה במשפטי נירנברג שינתה פניה ככל שהזמן נקף . לא מצאתי קווים משפטיים דומים בין משפט אייכמן למשפט דמיאניוק, ובטח לא בין משפטיהם של אותם שני פושעי מלחמה לבין משפטי נירנברג . הווי אומר, המתודה המשפטית שפעלה לדון את פושעי נירנברג הייתה שונה בתכליתה ובאופייה ממשפטי אייכמן ודמיאניוק . בלומדי את ההיסטוריה של הימים טרם מלחמת העולם השנייה ועד העמדתם לדין של אחרוני הפושעים שנתפסו, הגעתי לשלוש מסקנות חשובות, שעליהן אעמוד בהרחבה בספרי זה . ראשית, משפטי נירנברג נוהלו בחטף . המעצמות המנצחות במלחמה לא נתנו דעתן לחשיבות המשפט הפלילי נגד אותם פושעים נאציים ועוזריהם . גלי הזוועות טרם התנפצו אל דעת הקהל . בסופה של המלחמה המילה "שואה" טרם נאמרה בקול . המדינות המנצחות דנו במשפט הפלילי הבין-לאומי תוך הגמדת השואה היהודית . המשפט הראשי בנירנברג החל סמוך לתום המלחמה מבלי שהמעצמות, וכן השופטים, יכלו לעקל ולהבין את שאירע במלחמה, בעיקר את זוועות השואה . שנית, עד לשנת 1960 , זמן תפיסתו של הצורר אייכמן, העולם לא נתן יתר תשומת לב לשואת היהודים ולהכחדתם של שישה מיליון מהם . משפטי נירנברג נתנו משקל נמוך לאסון שפקד את העם היהודי . שופטי בית המשפט התמקדו בעיקר בפשעים נגד השלום וברצון למצות את הדין עם פושעי המלחמה במהירות . הכלים שעמדו בפני חבר השופטים ובידי הקטגוריה לא היה בהם מספיק . מסמכים רבים נעלמו מעיניהם, הן מאחר שטרם נתגלו והן משום שלא היה מספיק זמן לתרגם את ים המסמכים והתעודות . זאת, נוסף על העובדה שהקטגוריה המעיטה בעדים, מתוך מדיניות שיפוטית אמריקאית . שלישית, שיטות הדין הפלילי היו שונות בכל המשפטים שנוהלו נגד פושעים נאצים . לא 1 ניתן לייחס את התפרקות הרפובליקה ל- 30 בינואר 1933 , עם עליית היטלר לשלטון .

ספרי ניב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר