|
|
עמוד:11
הקדמה | 11 בחלוקת המשנה של המאמרים בכל אחד מהכרכים ( ראו פירוט להלן ) החלוקה מדויקת פחות, שכן המאמרים כוללים בדרך כלל כמה יסודות, ואפשר היה לשבצם ביותר מבקטגוריה אחת . הקורא מתבקש אפוא לראות בחלוקת המאמרים אפשרות אחת שנבחרה מתוך גישה ספרותית - אסתטית . כרך א - בהגות : חלוקה מבנית המוטו שבפתיחת הספר, “התאמות״, הוא שיר של אמנון זקוב ז״ל . אמנון היה פיזיקאי ואיש תרבות ורוח מיוחד במינו . יחד אתו בחרנו את השיר הקצר הזה מתוך קובץ שיריו שהיה שמור אצלו וטרם פורסם, חודשים ספורים לפני פטירתו בחודש מרס 2014 . יהי זכרו ברוך . מבט מקיף את החלק הזה פותח מאמרו של פרופ׳ שמואל שקולניקוב ז״ל על האדם שעצם שאילת השאלות היא ממהותו האנושית . האדם שואף לחרוג מעצמו אל מעבר לעולמו הנוכחי, והצעד הראשון הוא העמדת הנתון בשאלה . הבעייתיות בחינוך היא המתח בין רצונו של המורה להשפיע על תלמידו ולהביאו לכלל חיקוי, ובין שאיפתו לחנך את התלמיד כך שלא יירתע מהצגת שאלות וביקורת . שמואל, פילוסוף נודע ואיש רוח מהמעלה הראשונה, ליווה את הספר מראשיתו וסייע לנו בעצה טובה . הוא נפטר באוגוסט 2014 . יהי זכרו ברוך . פרופ׳ אריאל הירשפלד דן באירוניה ובכפל התפקידים שב״אני״ של המורה כלפי תלמידיו – דיוקן האדם שלו - המאפשרים את התהליך החינוכי ואת צמיחתו של היחיד - התלמיד מתוך חירות ועצמיות . פרופ׳ אליעזר שביד יוצא בביקורת נוקבת נגד זרמים פוסט - מודרניים ופוסט - ציוניים בחינוך . תוך כדי שהוא בוחר בסופר ס׳ יזהר כמייצגם, הוא קורא לשיקומה של התפיסה החינוכית ההומניסטית - יהודית והלאומית - ציונית, ליישומה במציאות החברתית והכלכלית של ימינו ולהחזרת עטרת הפילוסופיה בהכשרת המורים, בעיצוב תכניות הלימודים ובתפקוד המחנכים . הרב יובל שרלו דן באפשרויות עמידתו של האדם מול האלוהים ומתמקד בזו שבה האדם נתפס בצלם אלוהים, שיחד עם יראת האלוהים הוא מקיים שיח עמו וגם מעז לצאת בביקורת נגדו . ואשר לחינוך הדתי - האמוני, חינוך זה מתקיים בשניות : הוא מכוון להעלאת האדם מתוך עצמו ומתוך כוחותיו לשיא אנושיותו, האמונה, ועם זאת לקבלת דבר האלוהים כמו שנאמר . את החלק הזה חותם מאמר מסוג אחר, אבל אף הוא ספוג ברוח – מכתב שכתב צבי ינאי ז״ל לילדים בני משפחתו ובו צרור עצות לחיים . צבי, אוטודידקט, הוגה דעות, עורך כתב עת
|
|