|
|
עמוד:13
מבוא 1 האחרונים כתבו בעיקר בשפה הערבית, ופרשנותם למקרא הגיעה לגיבוש רעיוני לאחר 10 שהפנימה ביתר שאת מושגי חשיבה ערביים . התמקדותו והתמדתו של יפת במפעלו הפרשני וחתירתו להשלמתו מלמדות כי העמדת תרגום ופירוש קראי בערבית לכל ספרי התורה, הנביאים והכתובים, שימשה מלכתחילה מטרה משמעותית מאוד עבורו ועבור קהל היעד שלו, קהילת ״עדת 11 נראה כי במפעל זה תר יפת אחרי מסגרת לדיון כולל השושנים״ הקראית בירושלים . ועקרוני במקרא על פי השקפת העולם הקראית, מתוך שיטתיות ומבלי לבכר ספר אחד על פני משנהו . הצבתה של מטרה רחבה ובעלת גוון ציבורי מעין זאת מלמדת על מעמדו המיוחד של יפת בקרב קראי ירושלים . נראה כי בני-דורו ראו בו פרשן המסוגל לבסס את 1 הפרשנות הקראית כתחליף לפרשנות הרבנית . על מעמדו הרם של יפת בקרב הקראים מעידה גם העובדה ששיטת התרגום והפירוש אשר פיתח התקבלה, באופן עקרוני ונרחב, בקרב הפרשנים והחכמים שפעלו בדורות מאוחרים יותר . קראים בני המאות האחת-עשרה והשתים-עשרה, כישועה בן יהודה ועלי בן סולימאן, התבססו על תרגומיו של יפת לתורה בבואם לחבר תרגומים חדשים, 1 גם העובדה שהקראים המשיכו להעתיקהמתחשבים יותר בשפת היעד הערבית . 1 ואף תרגמו בעצמם חלקים מכתביו מתרגומיו ומפירושיו של יפת במהלך ימי-הביניים 1 מבלי שניסו לכונן מפעל חדש וכולל בתחום זה, יש בה משום עדות על חיוניותלעברית, פרשנותו ועל מידת התקבלותה . זאת ועוד, פירושיו של יפת נפוצו גם בקרב חכמים רבניים, דוגמת רבי אברהם אבן 1 עזרא, אשר בביאוריו למקרא מרבה לצטט מעבודותיו של יפת ולהתפלמס עימו ; 10 פרשנות זו משתקפת בעבודותיהם של בני דורו, קרקסאני וסלמון בן ירוחים, ובמיוחד בכתביהם של קראי המאה האחת-עשרה, דוגמת ישועה בן יהודה . 11 ראו עליה אצל : בן-ששון, דמותה ; פרנק, השושנים . 1 בעיקר אמורים הדברים ביחס לפרשנות מבית מדרשו של רב סעדיה גאון . על מפעלו הפרשני של רס״ג ( - 9 ) ועל חשיבותו בהתמודדות עם האתגר הקראי ועם אתגרים נוספים שעמדו בפני היהדות הרבנית במזרח במאה העשירית, ראו : דרורי, ראשית המגעים, עמ׳ 1 - 17 ; בן-שמאי, מפעלו ; שלוסברג, המגמות ; הנ״ל, הפולמוס ; הנ״ל, הנהגתו . 1 על יחסם של המתרגמים הקראים בני המאה האחת-עשרה, דוגמת ישועה בן יהודה ועלי בן סולימאן לתרגומי יפת, ראו : פוליאק, המסורת, עמ׳ 7 - , 7 - 91 . 1 על העתקתם הנרחבת של פירושי יפת, ראו : בן-שמאי, מהדורה ; טמני, מסורת ; הנ״ל, הקדמות . 1 פירושיו של יפת תורגמו לעברית בעיקר בביזנטיון, ראו : שלוסברג, מלאכי ; הנ״ל, יונה ; הנ״ל, עיונים . עוד על הקראים בביזנטיון ראו : אנקורי, הקראים . לפולמוס רבני נגד ההוגים הקראיים בביזנטיון ראו : שוורץ, רחק וקרוב, עמ׳ - 91 . 1 על יחסו של ראב״ע לחכמי הקראים בכלל ראו : מלמד, מפרשי, ח״ב, עמ׳ 7 - 7 . על יחסו של ראב״ע ליפת בן עלי ראו : בירנבאום, הושע, עמ׳ xlvii - xliii ; סימון, ארבע גישות, עמ׳ 1 - 9 1 ; פוליאק ושלוסברג, הושע, עמ׳ 97 - 9 .
|
|