|
|
עמוד:13
13 קטגוריות 2 העיסוק בנושא הלשון בכללו ראשיתו הרבה לפני אריסטו . הסופיסטים הרבו לעסוק בה, ומוכרים הדיונים בשאלה האם הלשון היא מוסכמה שרירותית או מערכת סימנים "טבעית", יהיה אשר יהיה מובנו של מונח זה . אך בעוד שכתבי הסופיסטים כמעט ולא השתמרו, הטקסט הקדם – אריסטוטלי המובהק והמוכר ביותר הקיים בשאלות לשון הוא הדיאלוג קראטילוס של אפלטון . כמו בתחומים רבים אחרים, את מחשבתו של אריסטו ניתן להבין בחדות רבה מאוד כתגובת נגד לאפלטון . ברקע של קראטילוס עומדים הוויכוחים על שאלת המוסכמוּת או ה"טבעיוּת" של השפה . בני השיח המרכזיים של סוקרטס הם הרמוגנס, חסיד תפישת הלשון כמוסכמה, וקראטילוס, חסיד תפישת הלשון כ"טבעית" . סוקרטס מבקר את שתי התפישות כאחת, ובכל מהלך הדיאלוג הארוך הזה הוא מחזיק בעקביות בהנחות התיאורטיות, המשתמעות כבר מעמודיו הראשונים של הטקסט : סוקרטס : ובכן הגד נא לי זאת : האם יש דבר מה שאתה קורא לו "דְבוֹר אמת" ו"דְבוֹר שקר" ? הרמוגנס : כן .
|
|