|
|
עמוד:13
13 1 1 שיתוף מקדם מדיניות בין בתי ספר מהמגזרים הפרטי והציבורי שותפות בין-מגזרית נתפסת כאמצעי לקידום מדיניות וננקטת בעיקר במסגרת הממשל הציבורי החדש ( New public management ) והרצון ליישם שינוי חברתי ברמה הלאומית . השותפות נתפסת ככלי יעיל לגיוס, איגום ומינוף של משאבים בהיקף משמעותי, וכיוצרת תנאים ליצירת שינוי חברתי רחב היקף . הגורם הממשלתי הוא משאב כלכלי משמעותי, ואילו גורמים במגזר הפרטי מאפשרים הזדמנויות לפריצת דרך מקצועית ולפיתוח ויצירתיות . מתחילת המאה ה - ,21 ממשלות בכמה מדינות רואות בשותפות הבין-מגזרית – ובכלל זה שותפות בין בתי ספר ממגזרים שונים – הזדמנות לנגישות למשאבים ( כספיים, של כוח אדם, מתקנים, חומרי למידה או ידע מקצועי ) העשויים לשמש פרויקטים ציבוריים מרכזיים, לצד גמישות במיסוי . להלן שתי דוגמאות לשותפויות בין בתי ספר ממגזרים שונים ( 2005 Hodge & Greve, ) : באוסטרליה, יוזמות של שותפות בין-מגזרית של בתי ספר מתקיימות בעיקר במדינת ויקטוריה כבר מסוף המאה ה - 20 . הממשל נקט דרך זו בעיקר על מנת שלא להגיש באופן ישיר שירותים, על רקע קשיים במגזר הציבורי וראייה בשותפות שבין המגזרים הציבורי והפרטי מודל השירותים ההולם . היתרונות המרכזיים של השותפות, לפי תפיסת הממשלה, הם היכולת לקחת סיכונים במשותף, האפקטיביות בביצוע משימות בפרויקטים מורכבים בהיקף רחב, וכן יציבות, מחויבות לטווח ארוך ואחריותיות רחבה יותר של בעלי עניין . המהלך מרחיק את האחריות לאיכות השירות מהמגזר הציבורי- פוליטי למגזר הפרטי . השותפות באה לידי ביטוי בעיקר בשירותי הסעה משותפים לבית הספר . ביתר התחומים ( כמו מימון מנטורים, גיבוש מדדי הצלחה משותפים או פעילות משותפת ) קיימות יוזמות בהיקף מצומצם יותר, היות שהיישום היה מורכב ומאתגר יותר . בארצות הברית, הפורום לשיתוף פעולה פרטי-ציבורי ( The Forum for Public and Private Collaboration ) הוקם בשנת 1995 על ידי אנשי חינוך, בוגרי בית הספר להוראה באוניברסיטת קולומביה . מקימי הפורום היו מעוניינים להשפיע ולהביא לשינוי משמעותי בתחום החינוך, באמצעות שותפויות בין בתי ספר מהמגזרים הפרטי והציבורי . שותפויות שנוצרו בעקבות פעילות הפורום בפנסילבניה בריג’, טנסי וצפון קרוליינה כללו תהליך של שיתוף פעולה בין בתי ספר מהמגזרים הציבורי והפרטי בגיוס כספים, וייזום של הופעות משותפות בתחומי המוזיקה והדרמה, באמצעות מיצוי משותף של משאבים מקצועיים . לצורך כך גייסו שותפים שונים אנשי מקצוע, כלכלנים, מורים מקצועיים, אולמות לפעילות ואירועים, עזרי הוראה, חומרים מתכלים לפעילות ועוד . המחקר הנלווה לשותפות זיהה שש תכונות קריטיות להצלחתה : הגדרת מטרה משותפת ; קיום פעילות משותפת ; גיוס משאבים ; עבודה במרחב ללא גבולות עם תקשורת חופשית ; ליווי של תוכנית הערכה ; ואיכות ההנהגה . השותפות התנהלה בין היתר באמצעות electronic networking , באתר אינטרנט . בספרות עולים כמה קשיים המלווים את יצירת השותפויות הבין-מגזריות, לרבות אי-בהירות לגבי חלוקת העוצמה והשיתוף ולגבי מנגנוני המשילות וחלוקת התפקידים והעבודה בין השותפים . מאפיינים קריטיים שזוהו להבטחת הצלחת השותפויות : בניית אמון בין השותפים, היכרות ועבודה משותפת קודמת, המשפיעות על הפתיחות ועל הנכונות לחלוק מידע ומשאבים ; וכן רמת המחויבות האישית לפרויקט המשותף ויחסים בין-אישיים טובים בין מנהלי בתי הספר . גורמי סיוע הנדרשים להצלחת השותפויות הם תמיכה ממשלתית,
|
|