|
|
עמוד:10
10 מנת לזכות במענקים ממשלתיים לפעילויות משותפות . לעיתים ההחלטה על השותפות מתקבלת במשרד החינוך כדי להבטיח את הישרדותם של בתי ספר חלשים . קיימים גם שיתופי פעולה שקמו ביוזמת הנהלות בתי הספר, ללא תמריץ הרשויות, אך הן רווחות פחות . אלה מתקיימות בעיקר על רקע של מצוקה משותפת וניסיון להתארגן יחד ולהתמודד עם מצוקה זו . יוזמות אלו רווחות פחות היות שמנהלים עסוקים יותר בהתמודדויות היום- יומיות בבית ספרם, וייתכן שהם פחות נוטים לשתף צוותים מבתי ספר אחרים בעשייה זו, הכוללת גם התמודדויות מורכבות . ד הגורמים המובילים את השותפות ודרכי ניהול השותפות : שותפויות נבדלות זו מזו בגורם המוביל אותן – ממשלה, רשות מקומית, ארגון או קרן פילנתרופית, או יוזמה של בתי ספר ( 2007 , . Atkinson et al ) . ההדגשים וסדר היום בעשיית השותפות עשויים להשתנות בין הגורמים המובילים ; למשל, ממשלה תתמקד בשיפור מערכת החינוך ואיכות ההוראה . רשויות מקומיות תתמקדנה בקידום קולגיאליות וערבות הדדית, או יראו בשותפות דרך נוחה להדרכה ולפיקוח מקצועי . ברשויות מקומיות קטנות יש עניין לאחד משאבים בין בתי ספר קטנים לשם יעילות וחיסכון כלכלי . שילוב של קרנות היא לרוב בעידוד הממשלה או הרשות המקומית, ולרוב הן מעוניינות לקדם אג’נדה חינוכית או מקצועית . בתי ספר ייזמו שותפות לעיתים על מנת להתמודד עם קשיים כלכליים וצורך במשאבים, וכדי להבטיח את שרידותם לאורך זמן . ה מעורבות של גורם נוסף בשותפות : בחלק מהמקרים השותפות נוצרת סביב סוגיה חברתית, פדגוגית-מקצועית או ארגונית, והיא כוללת גוף חיצוני דומיננטי . גופים כמו הרשות המקומית, יחידה במשרד החינוך, הבריאות או הרווחה, או עמותות וארגונים ללא מטרות רווח, עשויים לאגד את השותפות ולהיות גורם דומיננטי במידה זו או אחרת בהובלתה . בשותפויות השמות דגש על פיתוח ומחקר ( R & D ) , קבוצת חוקרים מהאקדמיה תלווה את פיתוח השותפות, ותוצריה יוערכו במשותף עם הצוות החינוכי בה . כך קורה למשל בשותפות ( School Improvement Partnership Program ) SIPP בסקוטלנד ( 2015 , . Chapman et al ) , או ב - ( Teaching Schools Alliance ) TSA באנגליה, שותפות בליוויו ובהנחייתו של ( The National College for Teaching & Leadership ) NCTL , שמבצעים גם הערכה מלווה לפרויקט ( 2015 Rea, Sandals, & Parish, ) . ו משך השותפות : שותפויות מתקיימות למשך פרקי זמן שונים . חלק מהשותפויות ממשיכות לאורך זמן, ואחרות מתוכננות לפרק זמן הנקבע מראש . לרוב שותפות בין בתי ספר מתקיימת לזמן ממושך, ואילו שותפויות לנושא מסוים ( אד-הוק ) מתקיימות לפרקי זמן קצרים יותר . ז פיזור גיאוגרפי : חלק ניכר מהשותפויות מתקיימות בין בתי ספר באותו יישוב בעידוד הרשות המקומית . לצידן מתקיימות שותפויות רוחביות, כלל-ארציות ולעיתים בין-לאומיות ( באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ) , הממוקדות בתפיסה או במטרה חינוכית או חברתית מסוימת . השותפויות הרוחביות יהיו שותפויות אחידות יותר במטרות שלהן ובפעילויות שהן מתוות . מבין היתרונות של שותפויות שאינן מקומיות – היעדר תחרותיות ( הן אינן מתחרות על אותה אוכלוסיית יעד ) והצורך להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות . אולם בטווח הרחוק, לשותפויות אלו אין התמיכה הארגונית והפיננסית של גופים בקהילה וברשות המקומית ( 2006 Hadfield & Jopling, ) . שותפויות על בסיס גיאוגרפי עשויות להיות גם בין מוסדות בשלבים שונים של חינוך ( גן - יסודי או חטיבת ביניים - תיכון ) .
|
|