1. גישות תאורטיות להבנת שיתופי פעולה במערכת החינוך

עמוד:7

7 צבירה ויצירה של הון חברתי : לפי תפיסה זו שיתופי הפעולה הם בעלי ערך לצבירת הון חברתי בשלושה תחומים מרכזיים : חבירה למשאבים ( של מידע, טיפוח מיומנויות וכישורים, כוח אדם ומומחים ) המצויים בהקשר חברתי, יצירת נגישות וניעות לחברים בארגונים השותפים ו פעולה להשגת מטרה משותפת : ההון החברתי, ההון האישי וההון הקולקטיבי מושפעים במידה רבה מהאופן שבו ארגונים פועלים זה עם זה . ארגונים בעלי ניסיון מצומצם בעבודה משותפת נוטים פחות לעבוד בשיתוף פעולה עם ארגונים אחרים ( 2004 Brass, Galaskiewisz, Greve, & Tsai, ) . לפי תפיסה זו השותפויות יעסקו בעיקר בהעברת מידע ובבניית קשרים בין ארגונים חלשים וחזקים על מנת לספק מגוון רחב יותר של קורסים ואפשרויות למידה לתלמידים, או בחבירה לצוות הוראה של בית ספר אחר על מנת לאפשר לחברי הסגל הזדמנויות מגוונות יותר ללמידה . יצירת שיתופי פעולה כתנועה חברתית חדשה : על פי תפיסה זו, השותפות היא סדרה של אירועים בהשתתפות ארגונים החוברים זה לזה לעיסוק פורמלי או בלתי פורמלי משותף . בפורום שנוצר, היחידים אינם פועלים כבודדים אלא במשותף, למען מטרה משותפת של התנועה, לרוב סביב מנהיגות אקטיביסטית ( 2006 Hadfield & Jopling, ) . השותפות החדשה שנוצרה בונה לעצמה זהות חדשה המבחינה אותה מבתי הספר המרכיבים אותה . לרוב השותפות נבנית באופן וולונטרי מהשדה למעלה ( Bottom - up ) , מתוך תפיסה של אינטרסים משותפים, בשל מצוקה פיננסית או צורך בהתמודדות עם גורמי פיקוח שונים . תאוריית הרשתות החברתיות ( 2017 Duffy & Gallagher, ) רואה במערכת החינוך מערכת שבה תלות הדדית, ורואה אותה פחות כמקבץ של בתי ספר יחידים . שיתופי פעולה בין בתי ספר ( יצירת partnership או cooperation ) וההשתייכות לרשת בתי ספר ( במובן של chain, network או federation ) מאפשרים התוודעות למגוון אפשרויות ואסטרטגיות לפתרון בעיות, גיבוש מאמצים משותפים לשיפור החינוך, לכידות קהילתית ושיתופי פעולה בין- מגזריים . הַקֶשר הבין-אישי עשוי להפחית דעות קדומות בין קבוצות אוכלוסייה שונות . שותפויות מעין אלו ייטו ליצור מערכת שותפות שוויונית ופחות תחרותית . חיזוק סולידריות : בעקבות תפיסותיהם של דורקהיים ( 1895 ) וגידנס ( 1985 Giddens, ) , תפיסה זו גורסת כי בתקופה של שינוי חברתי וערעור של הסדרים הקיימים, מצב של היעדר קשרים הדוקים עם אחרים עלול להוביל לאנומיה והתפוררות של המערכת וערכיה . קיומם של קשרים בין בתי ספר עשוי למנוע את ההישחקות של הסולידריות החברתית, ולאפשר לארגון להתחבר לחלק מן הערכים הבסיסיים שלו באמצעות בניית שותפות עם בתי ספר אחרים . המוטיבציה להתחבר וליצור שותפות היא בעיקרה מוסרית ואידיאולוגית, מתוך רצון להגביר את הסדר בבתי הספר והחוסן שלהם, גם כשותף “חלש יותר” . תהליכי הלמידה המשותפים הם הדרך הטובה ביותר לפתח ידע חדש ולמנוע קיפאון ארגוני ( Duffy Gallagher, 2017 & ) . כל אחת מארבע הגישות מדגישה היבט אחר של תרומת השותפות לבית הספר כארגון . גישת הקונסטרוקטיביזם הארגוני מדגישה את חשיבות האינטראקציה בין בתי הספר כחלק מתהליך משותף של הבניית תפיסת מציאות רחבה של בית הספר ; גישת יצירת ההון החברתי מדגישה את האפשרות לצבירת הון חברתי כמו משאבים, נגישות וניעות להזדמנויות המגוונות הקיימות בארגונים חזקים ; התפיסה של שיתופי פעולה כתנועה חברתית חדשה רואה ערך בפעילות המשותפת בפני עצמה, כדרך המתאימה יותר ליצירת לכידות קהילתית במערכת החינוך ; והתפיסה המדגישה את חיזוק הסולידריות מתמקדת בחשיבות של שיתופי פעולה כאמצעי לחוסן מוסרי ואידיאולוגי ומניעת קיפאון ארגוני .

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר