'הכישלון המוסרי' של חנה ארנדט

עמוד:3

'הכישלון המוסרי' של חנה ארנדט 3 יהדותה שלה עצמה . 9 ובסיכום, אפשר לראות את מגבלות הפילוסופיה הפוליטית שלה, כולן פחות או יותר, כ'בבואה של כישלון יהדותה' . 10 יקירה אינו מציע ביסוס ממשי כלשהו לטענות אלו, ולמעשה הן כולן הערכות ספקולטיביות שלו לחלוטין, והן עומדות בסתירה בולטת למה שמקובל בספרות המחקר על ארנדט וגם לעובדה הפשוטה שאין ראיה כלשהי למשבר שהיה אי-פעם לארנדט באשר לזהותה היהודית . 11 כך למשל מדגיש ריצ'רד ברנשטיין ( Bernstein ) כי 'ארנדט מעולם לא חשה שלהיוולד יהודייה היה מקור של "בושה", "אומללות" או "חוסר מזל" [ . . . ] היא לא התפתתה מעולם להשיג הצלחה חברתית מתוך התכחשות לזהותה ( parvenu ) , ותמיד בזה למה שכינתה לימים יהודי "יוצא דופן" או "פריבילגי"' . 12 גם חנה פיטקין ( Pitkin ) בספרה ( הביקורתי מאוד ) על יחסה של ארנדט לשאלה החברתית כותבת כי 'ארנדט לא היתה מטפסת חברתית ( social climber ) הלהוטה להתקבל בחברה המכובדת ( respectable society ) , ולא חוותה את יהדותה כחוסר מזל שיש להיפטר ממנו', 13 והוסיפה כי ארנדט היתה 'מעורבת באופן הרואי ב"שאלה היהודית" כל ימי חייה' . 14 לדעת סיילה בנחביב ( Benhabib ) , אייכמן בירושלים הוא דווקא 'ספרה היהודי ביותר של ארנדט, והיא מזהה את עצמה בו מוסרית ואפיסטמולוגית עם העם היהודי' . 15 ראוי לזכור גם, כפי שמציין שלום רצבי, שרבות מהטענות שיקירה מפנה כלפי ארנדט — ניכורה לעם היהודי ולזהותה היהודית, אי-הכרתה את ההיסטוריה היהודית וכיוצא בזה — לא נטענו אלא לאחר שהתפרסם ספרה על משפט אייכמן, ודומה שאין הן אלא התקפות אד-הומינם כלפי ארנדט מתוך התעלמות מעיסוקה רב השנים, האישי מאוד, בהיסטוריה ובפוליטיקה היהודית ; 16 וכפי שציינה ארנדט במכתבה המפורסם לגרשם שלום : 10 שם, עמ' 207 . 11 הקורא העברי המתעניין בסוגיה זו יכול לפנות אל הביוגרפיה המוסמכת שכתבה אליזבת יאנג- ברוהל ותורגמה לאחרונה לעברית . אליזבת יאנג-ברוהל, חנה ארנדט : בשל האהבה לעולם, רסלינג, תל אביב 2010 . כמו כן, הקדמתו הממצה של רון פלדמן המופיעה בתוך : חנה ארנדט, כתבים יהודיים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 2011 . 12 Richard J . Bernstein, Hannah Arendt and the Jewish Question, MITPress, Cambridge, MA 1996, p . 16 Hannah F . Pitkin, The Attack of the Blob : Hannah Arendt ’ s Concept of the Social, 13 University of Chicago Press, Chicago 1998, p . 35 Ibid . , pp . 154 - 155 14 Seyla Benhabib, ‘ Arendt ’ s Eichmann in Jerusalem ’ , in : Dana R . Villa ( ed . ) , The 15 Cambridge Companion to Hannah Arendt, Cambridge University Press, New York p . 65 2000, 16 שלום רצבי, 'על המונח "אחריות" ועל הצורך בקריאה מחודשת של תפיסת האנטישמיות של חנה ארנדט', עיונים בתקומת ישראל, 21 ( 2011 ) , עמ' 435 - ,465 447 - 448 . רצבי עומד על העיוות של תפיסת האנטישמיות של ארנדט בהיסטוריוגרפיה הציונית, ומראה כיצד גם בעניין זה חוזר יקירה על טעויות ברורות שהשתרשו ביחס לארנדט בתחום זה .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר