|
|
עמוד:14
בזכות הבירור מרדכי קרמניצר 20 שנה חלפו מאז נרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בידי יגאל עמיר . מסיבות פוליטיות ובשם האחדות נמנעה החברה הישראלית מבירור ענייני ונוקב של הרקע לרצח , משמעותו והשפעותיו . לא ניתן לבנות אחדות על גבו של טיוח , גם לא על סימטרייה כוזבת בין שמאל לימין . להלן שורות אחדות במסגרת הזמנה לבירור כזה . רוצח פוליטי כיגאל עמיר זקוק לאידאולוגיה עזת מבע , לציבור שהוא משמש שליחו ולאווירה ציבורית שמבטיחה רמות שונות של תמיכה במעשה . לכן ראיית הרצח כמעשה של יחיד חריג , " מטורף " , " עשב שוטה " ותו לא , היא החמצה של הרקע לרצח ושל מה שעלול להביא לרצח הפוליטי הבא . הרצח המחיש בחריפות , אך לא בפעם הראשונה , את הפוטנציאל ההרסני של קנאות דתית המשולבת בלאומנות ( לא לאומיות ) על רקע הכיבוש וההתנחלות ביהודה ובשומרון . אם מחזיקים בערך הדתי של קדושת הארץ כולה , בטענה של היותה שלנו בלבד מכוח הבטחה אלוהית , ובאיסור מסירתה לנוכרים כערך מוחלט שאינו צריך להתאזן בערכים אחרים , התוצאה של רצח מנהיג שמסכן את הערכים הללו היא כמעט מתבקשת . פועל יוצא של ההשקפה הקיצונית הזאת הוא העמדה שגורל השטחים אינו נתון להכרעת המערכת הפוליטית . בד בבד השתרש נרטיב חילוני הגורס כי הפלסטינים , מעצם מהותם , הם אויב נצחי של מדינת ישראל ותושביה היהודים , ולכן אחיזתנו הקבועה ביהודה ובשומרון מוצדקת וכל מאמץ להגיע להסדר הוא איוולת מסוכנת . תפיסה זו אף נותנת הכשר לנהוג בפלסטינים , בכלל זה מי שהם אזרחי המדינה , כבאויב מהותי ונצחי . הייאוש והאיבה שתפיסה זו זורעת חותרים תחת אושיות הדמוקרטיה . השקפה מעין זו מונעת מראש הסדר מדיני שכרוך בפינוי יישובים בגלל החשש מפני אלימות ומפני סירוב פקודה או השתמטות של חלק מהצבא מביצוע הוראות הממשלה . המרקחת של קיצוניות דתית ולאומנית , במשולב או בנפרד , מובילה אל ההיגיון שמאחורי השיגעון . זוהי הקרקע שממנה צמחו ברוך גולדשטיין , הרב כהנא וממשיכי דרכו , " המחתרת היהודית " , " תג מחיר " וגל הגזענות שפקד את
|
|