|
|
עמוד:12
לנו מכתבי יוסף בן מתתיהו . התהודה העולמית שעוררו המגילות הוסיפה שמן למדורת המחלוקת . * אין אנו באים להכריע בספרנו בכל המחלוקות . רובן גם אינן קשורות קשר ישיר לנושא שנעסוק בו והכרעתן אינה חשובה לדיון . כך , אין אנו באים להכריע מה הקשר בין המגילות ובין האתר . המגילות אמנם משבחות את ההליכה למדבר ואחת המערות , מערה , 4 אף קרובה מאוד לאתר ונראית מערה מלאכותית שנחצבה כדי לשמש ספרייה ליושבים בו , אולם השאלה אם כותבי המגילות ישבו בקומראן אינה מעלה ואינה מורידה למחקרנו . גם לשאלה אם נכון לזהות את העדה הפורשת עם כת האיסיים לא נייחד מקום . ככלל , אנו מקבלים את הדעה הרווחת במחקר והיא שמבין החיבורים שהתגלו יש חיבורים שמשקפים את קיומה של עדה מתבדלת . בה בעת יש גם צדק בטענה שהספרייה ממערות קומראן היא ספרייה שהובאה מירושלים ואפילו מן המקדש . כדי להבין את הדברים יש לשים לב שהמגילות נחלקות לשלוש קבוצות משנה . הקבוצה הראשונה היא קבוצת המגילות המקראיות . חשיבותן הרבה נעוצה בעובדה שבמקצתן יש 13 דוגמה טובה לביקורת מסוג זה אפשר למצוא בספרו האחרון של הירשפלד , כמיהה אל המדבר , עמ' . 13 8– ספר זה גם משמש דוגמה לחוסר הבהירות במחקר שעה שעוסקים בשאלות שהזכרנו . טענתו המרכזית של הירשפלד היא שהאיסיים לא התגוררו בקומראן ( עמ' . ( 120 טענה זו מורכבת למעשה משלוש טענות משנה שכל אחת מהן מצריכה דיון נפרד : האם יש מגילות שמאשרות את קיומה של עדה פורשת ; האם העדה הפורשת קשורה לחורבת קומראן ; מה היחס בין העדה הפורשת ובין כת האיסיים שמספרים עליה יוסף בן מתתיהו , פילון ואחרים . הירשפלד מערער לכאורה על האמונה בדבר קיומה של עדה פורשת , אולם בספרו הוא מתרכז רק בממצאים הארכאולוגיים שבחורבת קומראן . אין הוא רשאי אפוא להכריע בשאלות הנותרות , אם התקיימה עדה פורשת במקום אחר ואם העדה היא היא כת האיסיים שמספרים עליה יוסף בן מתתיהו ואחרים . 14 אף כי הדוחים את הזיהוי עושים זאת פעמים בשל המבוכה הקשורה לשאלות שהעלינו . כך באומגרטן ( הכתתיות , עמ' , ( 1–20 שטוען שהממצאים מאתר קומראן ( קיומם של בתי שימוש וכלי אוכל רבים ) דוחים את הזיהוי של כותבי המגילות עם האיסיים , המתוארים אצל יוסף בן מתתיהו ( שם מסופר על עשיית צרכים מחוץ למחנה וכן על הסתפקות בכלי אוכל אחד ) ואינו שם לב לכך שאין צורך להשוות בין הממצאים באתר ובין תיאור האיסיים אצל יוסף בן מתתיהו , אלא בין הכתוב במגילות ובין תיאור האיסיים אצל יוסף בן מתתיהו . השוואה בין המגילות הכתתיות ובין יוסף בן מתתיהו תלמד עד כמה קרובים האיסיים לעדה שאורח חייה משתקף במגילות . אמנם ישנו הבדל חשוב בין חיי העדה המשורטטים במגילות ובין תיאור האיסיים ; בתיאור האיסיים לא מוזכר הלוח בן 364 הימים בעוד העדה דבקה בלוח זה . ואולם יש מקום לסברה שבשעה שכתב יוסף בן מתתיהו ( או מקורו ) על האיסיים במאה הראשונה , כבר זנחה העדה את הלוח . וראו עוד להלן , הערה . 35
|
|