|
|
עמוד:ז
הקדמת המחבר איש איש וגורלו , ספר ספר וגלגוליו . הנביא יחזקאל לא נזכר מחוץ לספרו אף לא פעם אחת . ספר יחזקאל כמעט ונגנז על ידי קדמונים , לולא שהצילו חנניה בן חזקיה ( ראשית מאה א' לםה . ( נ " אולם גם האיש גם ספרו לא נעדרו מזיכרונם של ישראל , ומאז סוף ימיה של הספרות המקראית ( בראשית ימי בית שני ) ניכרה השפעתו של ספר יחזקאל , אם בגלוי אם בסמוי . מראות האלוהים שחזה בבבל שבו לבם של מיסטיקנים , חזון העצמות היבשות היווה מאיץ לרעיון תחיית המתים , וחלוקת הארץ לשבטים פרנסה את החולמים על חזרת עם ישראל כולו לארצו . אף המחקר המודרני הרבה להתעניין באיש ובספרו : באיש - דווקא משום מוזרות מעשיו ודמיונו חסר הגבולות ; בספר - משום שחברו בו נבואה וחוק , חזונות על טבעיים ומפרט טכני של בית האלוהים . אף אנוכי הלכתי שבי אחר יחזקאל הגולה ואחר חיבורו המגוון . מה שהקסים אותי יותר מבול קשור לתפישת עולמו החדשנית : מיזוג של ישן וחדש . יחזקאל מכיר מסורות ישראליות קדומות , אך משתמש ברכיביהן ליצירת עולם חדש השונה בעקרונותיו ובסדריו מהעולם שחרב . זו אף זו . מצד אחד יחזקאל נאבק בהתבוללות הגולים בסביבתם הזרה , אולם מצד שני אין הוא מנותק מהתרבות הבבלית , וזו משוקעת רבות , בלשונו , בדימויו וברעיונותיו . ומעל לכל , נראה כי יחזקאל מציג בפני הגולים העומדים לשוב לארצם אתגר של 'תורה חדשה / על כל המשתמע מכך . הראשון שהכניםני בסוד הספר היה פרופ ' אוריאל סימון , אצלו שמעתי לראשונה בשנת תשכ " ח על תולדות המחקר של הספר ועל הגישה הספרותית , בעיקר למשלים ולקינות . בשנת תשל"ו זכיתי להשתתף בסמינר שהעביר מו " ר פרופ ' משה גושן גוטשטיין ז " ל על ספר יחזקאל ואשר קראו 'אימונים פרשניים בספר יחזקאל , ' ובו למדתי להכיר את בעיות הנוסח של הספר מזה , ואת תפישותיו התיאולוגיות של הנביא יחזקאל מזה . גם אם עברו שנים רבות מאז , דומני שהרבה מתורתם משוקע בתפישתי את הנביא והספר . ועל כך חב אני להם תודה . אך לא רק ממורי המובהקים למדתי להבין ולפרש את דבריו החתומים של יחזקאל , אלא גם מתלמידי , הן אלה שבמחלקה לתנ '' ך שבאוניברסיטת בר אילן , הן אלה שבשני חוגים בשכונת רמת ח " ן שברמת גן . שאלותיהם והשגותיהם הכריחוני לא אחת לשוב ולברר את הכתובים , ובדרך זו נתאששו טענותי יותר ויותר . גם להם שלוחה תודה . ברכה שלוחה גם לאלה שםייעוני בלשונותיהם : פרופ' משה ציפור ביוונית , ד " ר יצחק צפתי באכדית ובשומרית , ובני אלמוג בערבית . וברכה חמה מיוחדת שלוחה למשפחתי - חנה , כרמל ואלמוג - אשר ליוותה אותי בחום במשך כל שנות כתיבת הפירוש .
|
|