פרק שישה־עשר דימוי

דימוי — העלאת צד שווה בין דברים שונים במהותם , על מנת להמחיש ולהבהיר תכונה , מצב , יחס ביניהם וכיוצא באלה . ברגיל , ההשוואה נעשית באמצעות 'כ' הדימוי או תיבת דימוי : כן , כך , כעין , כמו , כמות 1 וכיוצא באלה . אך לעתים הדימוי נעשה בלא 'כ' הדימוי או תיבת דימוי . אמצעי ספרותי זה רווח בעיקר בשירה המקראית , אבל מצוי גם בסיפורת 2 ובהיסטוריוגרפיה המקראית . בספר דברי הימים , יש שהמחבר הוסיף אמצעי זה לטקסט הקדום ; ויש שהכניס שינוי ( ים ) מסוימ ( ים ) בטקסט כדי ליצור אותו . דימויים ספרותיים מצויים גם ב'תוספות' שבספר דברי הימים . כמו כן , לא מעט דימויים הביא בעל דה"י כמות שמצאם בספרי שמואל ומלכים , והרחיב את היקפה של תופעה ספרותית זו בחיבורו . קיימות דוגמאות טיפולוגיות רבות לתופעה הנדונה . כאן נציין רק , 1 ראה ע' אורנן , "שיטת ניתוח מבנים של דימויים ביצירות ספרותיות , " לשוננו בו ( תשכ"ב , ( עמ' ; 47-40 י' אבן , מילון מונחי הסיפורת , ירושלים תשמ"ב , עמ' ; 133-132 ואטסון , שירה מקראית , עמ' . 255-254 2 ראה ואטסון , שירה מקראית , עמ' 262-257 ושם דוגמאות גם מספרות האוגריתית והאכדית וכן הפניות לביבלי...  אל הספר
מוסד ביאליק