לעתים שילב בעל דה"י בנוסחות הסיום המתארות את מלכי יהודה בספר מלכים , רמיזות לדברים שסיפר קודם לכן ב'תוספות' שלו לכתוב הקדום . ייתכן שבכך ניסה להסב שוב את תשומת לבו של הקורא לאשר סיפר בכתובים הייחודיים לספרו בלבד . לדוגמה : ( א ) בנוסחת הסיום על מלכות יותם מלך יהודה נאמר במל"ב ( X ) ויתר דברי יותם אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה בדה"ב כז , ז סטה בעל דה"י מן הנוסחה שבה השתמש ברגיל — 'ויתר דברי פלוני הראשנים והאחרנים , ' והרחיב את הכתוב הקדום ורמז לדברים שסיפר על יותם בשעת תיאור מלכותו : ויתר דברי יותם וכל מלחמתיו ודרכיו הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה " וכל מלחמתיו" רומז למסופר בפסוק ה ' ) תוספת : ( ' "והוא נלחם עם 9 מלך בני עמון . " " ודרכיו" רומז למסופר בפסוק ו ' ) תוספת : ( ' "ויתחזק יותם כי הכין דרכיו לפני ה' אלהיו . " ( ב ) בנוסחת הסיום על דברי ימי מלכותו הקצרה של אבים מלך יהודה נאמר במל"א טו , ז : ויתר דברי אבים וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה בדה"ב יג , כב השמיט בעל דה"י את המילים "וכל אשר עשה" ותמורתם כתב את המילים "ודרכיו ודבריו" ...
אל הספר