"במקום שבעלי תשובה עומדים" (פרשת יוסף ואחיו)

יעקב מדן פתיחה פתרונו המקורי של מו"ר הרב יואל בן-נון , לחידת יחסו של יוסף אל אביו ואל אחיו בעת שהיה שליט במצרים , מעורר עניין הן בחידושו הפרשני , הן בזווית שהוא רואה ממנה את בני יעקב , שבטי ישראל ; אך בעיקר במוסר ההשכל הרעיוני שבו על תפקידו ( הקטן יחסית ) של האדם בעיצוב המהלך ההיסטורי של בניין עם ישראל . אך בנוסף לעניין שהוא מעורר בשלוש נקודות אלו , הוא מעורר אף ביקורת ותהיות . בחלקו הראשון של מאמר זה ברצוני לעמוד עליהן , אף שאיני כדאי לכך , ולדחות את המהלך שהוצע . בחלקו השני של המאמר אנסה ליישב את פירושם של ר"י אברבנאל ושל בעל העקידה . בחלקו השלישי של המאמר אדון בפירוש רמב"ן , ואנסה לשלבו עם פירושם של אלו , פירוש שאני רואה כעיקר בסוגיה . חלק א : "אם יתגדל המשור על מניפו" הפירוש במאמרו של ר"י בן-נון מבוסס על ההנחה , שיוסף לא ידע את סיפור הכותונת הטבולה בדם , ולא העלה על דעתו שהאחים סיפרו לאביהם שיוסף נטרף . יעקב , אליבא דיוסף , ידע אפוא על מכירת בנו * נכתב בהוקרה לאבי מורי , ר' מאיר מדן ( הי"ו ) [ זצ"ל , [ שטרח והעיר את הערותיו החשובות למאמר וניפהו משגיאות .  אל הספר
תבונות