על הסתירה בין האתוס החלוצי לאידאולוגיה הסוציאליסטית בתנועת–העבודה הישראלית: דוד בן–גוריון ויצחק בן–אהרן, 1967-1948

דני גוטוויין 7–ב במאי , 1948 ערב הכרזת המדינה , ציין דבר , ' עיתון פועלי ארץ–ישראל , ' בחגיגיות את ' שבע שנות קיומו של הפלמ"ח , ' והדגיש : ' ציבור הפועלים [ ... ] ראה בנערי הפלמ"ח ונערותיו חלוצים של מפעל המגן ומפעל היצירה שלו . ' באותו גיליון – במדורו ' הטור השביעי' – הקדיש נתן אלתרמן , משוררה של תנועת–העבודה ומבקרה , את שירו ' מסביב למדורה' לפלמ"ח ורומם את חבריו לכדי סמל העצמאות בקבעו : ' בין חגיו הגדולים של הדור אין יפה מחגכם הצנוע' ( אלתרמן , תשי"ד , . ( 246-245 בד בבד לא נרתע אלתרמן גם מלסדוק את ההילה שיצר ולהתריע על הניכור ששרר בין הפלמ"ח ובין האומה . לכאורה היה הניכור תולדה של תנאי המחתרת שפעל בהם הפלמ"ח : האומה ' לא ידעה בצאתם לדרך' של ה'נערים בני בלי שם , ' ולכן ' לא היתה להם אם . ' ואולם , למעשה הצביע אלתרמן על הניכור כעל ' טיב הפלמ"ח : ' הפלמ"ח נשא אמנם את עולה של האומה , אך הוא עשה זאת ' בלי הבט אחורה' לעברה והתקשה להבינה ; ה'רעות' וה'קורבן' אכן ליכדו את חבריו , אך גם הבדילו אותם מן האומה , שהתרחקה מהם ככל שהיא נשבתה בקסם ה'אגדות' שהם יצרו מחומרי חייהם ; הפלמ"ח הביא את האומה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב