האסטרטגים המדעיים בתקופת הממלכתיות: יחסי הגומלין בין הקהילה האקדמית למוקדי כוח פוליטיים

משה ליסק ואורי כהן ’ כל הדברים האלה שנוגעים למדע – עלינו לעשותם' ( דוד בן–גוריון . ( ’ היתה זו שותפות שנכפתה עלינו על ידי הכרה משותפת' ( יוחנן רטנר . ( א . מבוא במהלך שני העשורים הראשונים לקיום מדינת ישראל התגבשה קבוצת סטטוס אליטיסטית , ייחודית ורבת עוצמה שהיו חברים בה חוקרים בכירים במוסדות המחקר – האוניברסיטה העברית בירושלים , מכון ויצמן למדע ברחובות והטכניון בחיפה . חברי הקבוצה היו שותפים בכירים בקידום תהליכים ותוכניות שעיצבו רכיבים מרכזיים בדמותה החברתית והתרבותית של מדינת ישראל . קבוצה זו , שנכנה אותה ’ אסטרטגים מדעיים , ' היתה מבחינות רבות חדשה בתחום המונופול שלה על תחום הידע המדעי לעומת תקופת טרום–העצמאות . מקורות עוצמתה נשענו על שיתוף–פעולה אישי ומוסדי הדוק של חברי הקבוצה עם אישים מרכזיים ממוקדי הכוח הפוליטי , ואלה אף השפיעו על כיוון פעילותה . . 1 בדיון במשרד הביטחון 5–ב במאי 1955 בעניין הצורך להשקיע במחקר מדעי . מצוי בספרו של אבנר כהן , ישראל והפצצה , ירושלים , 2000 עמ' , 66 וכן אצל מוניה מ' מרדור , רפא"ל : בנתיבי המחקר והפיתוח לביטחון ישראל , תל–אביב , 1981 עמ' . 121 . 2 יוחנן...  אל הספר