זאב וורנ / ברנד פתח דבר במצב הקיים במדינת ישראל מרבית שירותי הרפואה ניתנים במסגרת הרפואה הציבורית , שכל תושבי המדינה זכאים לה מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי , 1994—ד"התשנ ( להלן : חוק ביטוח בריאות ממלכתי . ( שירותי הרפואה בקהילה ניתנים על ידי רופאי קופות החולים , בין עצמאים ובין שכירים , ואילו שירותי האשפוז וחלק מהרפואה המקצועית המורכבת ניתנים בבתי החולים הציבוריים . רוב בתי החולים הציבוריים בישראל הינס בבעלות המדינה ומפוקחים על ידי משרד הבריאות , שהינו גם הגורם המפקח על פעילותן של קופות החולים . יתרת בתי החולים הינם בבעלות של שירותי בריאות כללית ( להלן הכללית ) או של גופים אחרים , כגון הדסה , שערי צדק , לניאדו וכולי . דיני הרשלנות קובעים אחריות שילוחית על מעבידו של אדם המזיק ברשלנות . מדינים אלה ומהסכמי העבודה במגזר הציבורי נובע הצורך של קופות החולים ושל בתי החולים להיערך באופן כלכלי ומושכל לתביעות אפשריות בשל מקרי רשלנות רפואית . כפי שאפרט להלן , האחריות השילוחית של המעביד בישראל נהפכה במשך השנים , דה פקטו , לאחריות העיקרית למקרי הרשלנות הרפואית . אפשרויות לניהול הסיכונים - כללי במוב...
אל הספר