בימינו נשתבשה האבחנה בין חורש ליער . ראוי לבדוק היטב מונחים אלה לאור תיאורי המקרא י " הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף יחרש מצל וגבה קומה , ובין עבתיס היתה צמרתו 11 ( יחזקאל ל"א . גי . ( אמור מכאן ו בחורש צל כבד ועצים גבהי קומה , ולא כפי שיש מגדירים בימינו את החורש כתצורה של עצים נמוכים או שיחים . או' "וערים בנה ( יותס בן עוזיהו ) בהר יהוךה , ובחדשים בנה ביךניות ומגךלים 11 ודברי הימים בי כייז . די . ( כלומר : בניית הביצורים בהר יהודה , שמטבע הדברים היתה בספר המדבר , היתה , לפי עדות זו , בחרשים . והרי ידוע , כי שיפולי ההרים לכיוון המדבר מהווים בית-גידול לאורנים ( המוגדרים כיום , משוס-מה , כעצים המהווים דווקא " יער" ולא "חורש . ( " גם דוד , בברחו מפני שאול - " וישב ךוד במדבר במצדות ... ויעלו זפיס אל-שאול הגבעתה לאמר : הלא ךוד מסתתר עמנו במצדות בחרשה , בגבעת הרוכילה אשר מימין הישימון" ( שמואל אי כ"ג . י"ד " \ .. ט . < מתיאור זה אנו למדים בבירור . שהחורשה נמצאת בספר המדבר ומה הם מרבית מרכיביה אם לא אורנים ! כפי שתיארנו את רחש הרוח השורקת בארזי הלבנון , כן רוחשים גם האורנים בעבור בהם הרוח . גם כ...
אל הספר