בשער הראשון אימצנו נקודת מבט מיקרוסקופית : לקחנו 'אורגניזם' מסוים — שפת הסימנים הישראלית — וחיטטנו בקרביו , כדי לעמוד על התאים ועל הרקמות המרכיבים אותו . בשער הנוכחי אנו יוצאות משולחן הניתוחים לעולם הרחב , ובודקות את המארג ההיסטורי , החברתי והקהילתי שבו אורגניזם זה מתקיים . נקודת המבט שלנו עדיין בלשנית ; אנו עוסקות בשפה עצמה . אך שפה אינה מתקיימת בנפרד מדובריה — עמם היא צומחת ומתפתחת , ובזכותם היא קיימת . קשרים אלו יעמדו במוקד ענייננו בשער זה . שאלה מעניינת הנוגעת לכל שפה היא כיצד נוצרה השפה , מתי היא 'התחילה' וכיצד השתנתה עם הזמן . באשר לשפת הסימנים הישראלית הדבר מעניין במיוחד , שכן זוהי שפה צעירה , הקיימת כמה עשרות שנים בלבד , ובשל גילה הצעיר , לא מן הנמנע שנוכל לעקוב אחר התפתחותה כמעט מרגע התהוותה . בנסותנו לחקור את תולדות השפה מצאנו שהיא קשורה קשר הדוק להתפתחות קהילת החירשים בארץ וכן להתפתחות מערכת החינוך לחירשים . לפיכך כל ניסיון לעקוב אחר מקורותיה של השפה ואחר השינויים שעברו עליה מחייב גם בחינה של ההקשרים ההיסטוריים חברתיים שהביאו להתהוות הקהילה שבה היא נוצרה . פרק אחד עשר סוקר ...
אל הספר