השימוש בנקודות התייחסות והחזרה אליהן במהלך השיח אינה חייבת להיעשות דווקא בהצבעה ; אפשר שישמשו לכך גם סימנים אחרים . בשפת הסימנים הישראלית יש כמה סוגים של כינויי גוף . כינוי הגוף הבסיסי מובע באמצעות הצבעה אצבע' ) , ( 'מצביעה והוא מקביל לכינויי הגוף הפרודים בעברית ( אני / אתה / היא וכולי ) וכן לכינויי הגוף המושאיים ( אותי / אותך / אותו וכולי . ( כינויי גוף נוספים הם אלו א-. . כינוי השייכות של , שבו תבנית כף היד היא ( איור . 38 א : ( ^ . 11 בן שלי אינדקסא כלב אינדקםב שלא ישן . ' הכלב של הבן שלי . 'ישן במשפט 11 כינוי השייכות של חוזר לנקודה א , ומכאן שמשמעות הסימן היא 'שלו' של' ) הבן . ( 'שלי אם המסמן היה מכוון את הסימן של לנקודת התייחסות שונה , היה מתקבל משפט לא דקדוקי , כדוגמת הצירוף חולצתו' * של הילדה' בעברית " . ב . כינוי הגוף החוזר ( רפלקסיבי ) עצמי ( איור . 38 ב . ( בכינוי גוף זה תבנית כף היד היא ין : 0 אך האצבע מצביעה כלפי מעלה , וגב כף היד פונה לכיוון נקודת ההתייחסות . ג . כינוי גוף מושאי אותו עליר' / ( איור . 38 ג . ( זהו כינוי גוף מיוחד , המשמש רק ככינוי גוף מושאי לקבוצות מסוימות ...
אל הספר