נבואה זו פותחת את החלק האחרון שבספר מיכה , והיא נסמכה לנבואה הקודמת לה בגלל הקשר האסוציאטיבי במלים . הנבואה הקודמת מסיימת במלים : "אשר לא , "שמעו ואילו זאת פותחת בשמעו ( פסוקים א , ב . ( חוקרים רבים רואים בנבואה זו נבואת , "ריב" הבנויה על פי דגם ספרותי של נאומי "התביעה המשפטית" או " ההליך המשפטי" . ( Lawsuit ) העם נקרא לשמוע — "שמעו נא את אשר ה' אמר" ( אלי . ( הנביא נקרא , כפרקליטו של התובע ( , ( 'ה לריב בנוכחות ההרים והגבעות — "קום ריב את = ) לפני , במעמד ) ההרים '' וגוי . הפרקליט תובע מיסודות הטבע לשמוע — "שמעו הרים ... והאיתנים = ) והאזינו ) מסרי ארץ כי ריב להי עם עמו ועם ישראל 7 יתוכח " . הפרקליט מציג שאלה לנתבע ומזמינו להתגוננות — "עמי , מה עשיתי לך ומה הלאתיך , ענה בי " . העם אינו משיב על הטענות הנביא ממשיך ומסביר את הבסיס לתביעתו נגד ישראל — "כי העלתיך מארץ מצרים" . 'וגו הנתבע מגיש כתב הגנה '' — במה אקדם ה "' . 'וגו הנביא משמיע פסק דין הקובע כי על העם למלא את חובת הברית — "ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט" . 'וגו בקטע נבואי זה חסרים שני הרכיבים העיקריים של דגם "נאום המשפט" : הראש...
אל הספר