בנבואה זו מתייחס מיכה לנביאים בני זמנו , שדבריהם נגדו את דבריו . כירמיהו , אף הוא נדרש להתמודד עם נביאים , שבאו להרגיע את העם בדברי שלום , שעה שהוא עצמו חזה להם מלחמה וחורבן ' . המובאות שמביא מיכה מדבריהם ( ב , ו-ז ) הן מגמתיות , ומטרתן להצביע על חולשת עמדתם של מתנגדי מיכה . ולכן תיאור 15 השווה ישעיה ט , יט ; זכריה יא , ט . 1 ראה ירמיה כג , ט-יח ; כה-לב ; כט , טו-כג ; ובמיוחד פרק כח . דמותם ומעשיהם הוא בהכרח חד צדדי , עד שקשה להעריך אותם הערכה אובייקטיבית . יש להניח . שהשיבו להאשמות שהוטחו נגדם , שהרי גם להם היתה אמת פנימית משלהם , אך תשובות אלה אבדו ואינן בידינו . הנבואה נסמכה לקודמתה הן בגלל הקשר התוכני והן בגלל הקשר האסוציאטיבי , הבא לידי ביטוי במלים חוזרות : עמי ( פסוקים ג , ה ) יעקב , ישראל ( פסוקים א , na השורש ענה ( פסוקים ד , ז ) ומוטיב האכילה ( פסוקים ג , ה . ( 1 ה 1 על הנביאים המתעים את עמי , הנשכים בשניהם וגו' מיכה מאשים את הנביאים , מתנגדיו , בהתעיית העם בעצם תוכנה של הבשורה הטובה שבפיהם , כדי למצוא חן בעיני שומעיהם : '' הנשפים בבניהם וקראו שלום , ואשר לא יתן על פיהם וקדשו ...
אל הספר