עם תחילת המאה הי " ט נשלם השלב הראשון של ההשכלה היהודית . למעלה מעשר שנים חלפו ממותו של מנדלסון , אבי השכלת ברלין . את מקומו תפסו תלמידיו , שהשקיעו מאמצים בהפצת ההגות המשכילית ובנקיטת צעדים מעשיים . הם הוציאו ספרים וכתבי עת והקימו בתי ספר חופשיים , כדי ליצור תהודה רחבה ככל האפשר לאידאל ההשכלה - אידאל התרבות והחינוך , שהיה משותף להם ולהשכלה האירופית . ואולם חרף מאמציהם הם נחלו הצלחה חלקית בלבד . רעיונות ההשכלה היהודית נקלטו לפי שעה רק בחוג קטן בתוך החברה היהודית . על דרכי החשיבה ועל שינוי ההתנהגות ואורחות החיים של הרוב לא יכלו המשכילים להשפיע בצורה ניכרת . במאה הי " ח נתחמו גבולות גאוגרפיים צרים להשכלה היהודית , ובתחום השפעתה נמצאו רק כמה קהילות עירוניות במרחב התרבות הגרמנית , ואזורים נרחבים , במיוחד הקהילות הכפריות , נותרו מחוצה להם . ההשכלה לא הביאה עמה תמורה מהפכנית ; היא גרמה אמנם לתסיסה בתחום הרוחני התרבותי , אולם השפעתה אינה ניתנת למדידה בהצלחות מידיות בשטח . אם רוצים לדון בתופעה בתשומת הלב הראויה לה , הרי צריך לנסות לאמוד את השפעתה לרוחב ולעומק בתהליך השינוי של היהדות המודרנית ....
אל הספר