עדי הנוסח המרכזיים שבידינו - מגילות מדבר יהודה , התורה השומרונית ותרגום השבעים - הם מן המאות האחרונות לפםה " נ . הם מלמדים שבתקופה זו היו לספרי המקרא מהדורות שונות או לפחות צורות טקסט שונות זו מזו במידה ניכרת . בזרם המרכזי של היהדות התנהל מאבק מתמיד ועיקש על אחידות הנוסח , ובמהלכו נדחקו הצדה מהדורות שונות וצורות טקסט מגוונות , ונבחר הטקסט המסוים שנקבע כנוסח הסמכותי . נוסח זה נמסר בקפדנות בחוגים הרשמיים שהיו מופקדים על שמירתו . י 1 ראו הגדרתו של א ' רופא , 'ביקורת הנוסח לאור הביקורת הספרותית היסטורית : דברים לא / 15-14 ארץ ישראל , טז ( רנשמ '' ב , ( עמ י 2 . 171 ספרות מבואית על תולדות נוסח המקרא ראו : מ " צ סגל , מבוא למקרא , ד , ירושלים תש"י , עמ' ; 977-809 ע' טוב , ביקורת נוסח המקרא , ירושלים תש"ן , ושם ספרות רבה . 3 ליברמן חילק את כתבי היד לשלושה סוגים : טופסי המקדש , שהיו הספרים המדויקים ביותר , ספרי מופת מוגהים כהלכה ; טופסי ספרים שהיו מקובלים בציבור , בבתי הכנסיות ובבתי המדרשות ; כתבי יד נחותים יוסף בן מתתיהו דיבר באופן כללי על הדייקנות הרבה שאפיינה את שימור כתבי הקודש : ' והכ...
אל הספר