עלייתה של פרשנות המקרא

הכיבוש הבבלי וחורבן ירושלים בשנים 586-587 לפסה " נ פגעו קשות בעם שישב בארץ יהודה : מעתה היה העם משועבד לאחר , ורבים מבניו הוגלו על ידי נבוכדנאצר לבבל . בין הגולים היו רובה של ההנהגה המדינית והרוחנית , וחבריה חיו מאונס כשבויים בארץ נכרייה , מבלי יכולת לשוב לירושלים . הגאולה באה לבסוף עם עלייתה של אימפריה חדשה לגדולה . המדים והפרסים , שכניה של בבל , חברו יחד ובתוך זמן קצר השתלטו על בבל וכתוצאה מכך גם על הארצות שהיו בשליטתה , ובכלל זה ארץ יהודה ועיר בירתה , ירושלים . זמן קצר לאחר מכן , בשנת 538 לפסה " נ , יצא המלך הפרסי כורש בהצהרה שבה נתן ליהודים רשות לשוב אל מולדתם . רבים ניצלו את ההזדמנות , ושוב החלו חיים יהודיים בארץ המוצא . אך גלות בבל הטביעה חותם בל יימחה על העם , שהרי השהייה הממושכת על אדמת נכר שינתה את יחסי הכוח בין מגזרים שונים של העם ובכך פתחה לדיון מחודש סוגיות בסיסיות : מי ישלוט ו אין לד , סיק כי מגוון הכתות בתקופת בית שני הסכימו להכיר באוסף ספציפי של כתבים כ 'המקרא ' ( בדומה לתנ"ך של היום . ( במאות האחרונות שלפסה " נ טרם התגבש אוסף קנוני מסוג זה . אמנם כולם הכירו בחמשה חומשי ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי