קו ישיר עובר מהנבואה הפותחת את ספר זכריה אל מראה הסוסים . התמשכות הקצף שקצף ה ' על העם מימי האבות אל הבנים מתורגמת בפי מלאך ה י למונחי זמן של כ"שבעים שנה" ( פסוק יב . ( קיומו של הקצף עצמו מתאשר בפי "המלאך הדבר " בשם ה , ' המבטיח שמכאן ואילך יקצוף ה' על הגויים ( יד-טו ) וייפתח פרק חדש בתולדות יהודה : בית ה ' יבנה בירושלים וערי יהודה השוממות ישובו ויימלאו אדם ( טז - יז ? . ( המעבר מן החלק החזותי של המראה לחלק הדיבורי ( ראה במבוא ) אינו חד וברור , שכן בתוך החלק החזותי עצמו יש יסודות של דיבור . הנביא השואל את " המלאך הדבר" לפשר דמויותיהם של הסוסים שנקבצו "במצלה " ( ט ) שומע את התשובה מפי הדמויות שהן חלק מן המראה : תחילה מפי " האיש העמד בין ההדסים " ( פסוק י ) ואחר כך , כנראה , מפי הסוסים ( פסוק יא . ( בשלישית שומע זכריה את תפילת "מלאך הי" ללא הרקע של ההתרחשויות במראה ( פסוק יב , ( אך אז הוא שומע את ה' מדבר אל "המלאך הדבר בי" ( פסוק יג , ( ורק אז פונה זה האחרון אל זכריה ופוקד עליו . "קךא לאמר כה אמר ה '" ( פסוק יד . ( מבחינה פורמאלית אפשר לומר שהחלק הדיבורי , שהוא המסר של המראה , מתחיל רק...
אל הספר