נבואה זו פותחת את החלק האחרון שבספר מיכה , והיא נסמכה לנבואה הקודמת לה בגלל הקשר האסוציאטיבי במלים . הנבואה הקודמת מסיימת במלים : "אשר לא שמעד , ואילו זאת פותחת ב"שמעו" ( פסוקים א , ב ; והשווה גם הפתיחה ב א , ב ; ג , א , ט . ( חוקרים רבים רואים בנבואה זו "נבואת ריב , " הבנויה על פי דגם ספרותי של "נאומי התביעה המשפטית : " א . העם נקרא לשמוע : "שמע ! נא את אשר ה ' אמר" ( אלי . ( ב . הנביא נקרא , כפרקליטו של התובע ( ה , ( ' לריב בנוכחות ההרים והגבעות : "קום ריב את ( כלומר לפני , במעמד ) ההרים . " ג . הפרקליט תובע מיסודות הטבע להיות עדים : " שמעו הרים ... והאתנים ( והאזינו ) מסדי ארץ , כי ריב לה' עם עמו ועם ישראל יתוכח . " ד . הפרקליט מציג שאלה לנתבע ומזמינו להתגונן בפני ההאשמות : "עמי , מה עשיתי לך ומה הלאתיך . ענה בי . " ה . העם אינו נענה להזמנה . ו . הנביא ממשיך ומסביר את הבסיס לתביעתו המופנית אל ישראל : הוא פותח בתיאור צדקות ה' בעבר . "כי העלתיך מארץ מצךים ... עד הגלגל . " ז . הנתבע מגיש כתב הגנה . "במה אקדם ה , ' אכף לאלהי מרום ... חטאת נפשי . " ח . הנביא משמיע פסק דין , הקובע שעל העם...
אל הספר