סיפור נוסף מטיפוס הלגנדה הפשוטה . המצוקה המתוארת בו היא כפולה : הרעב בארץ והנזיד שהתקלקל . למעשה , יש כאן צרה בתוך צרה . אלישע איננו מטפל בצרה הכללית , הרעב , אלא במצוקה הספציפית של בני הנביאים , שהנזיד שלהם התקלקל . למצוקה זו יש תיאור נסיבתי כלשהו . הנזיד התקלקל , משום שאחד מבני הנביאים ליקט פקועות של גפךבר והוסיפן לנזיד . אותן פקועות בלתי מזוהות " ) כי לא ; דעו" - לט ) הפכו את הנזיד לבלתי ראוי לאכילה . כאשר מתגלה עובדה זו לבני הנביאים , הם פונים אל אלישע בקריאה : "מות בסיר , איש האליהים" ( מ . ( הקריאה אינה בקשה ישירה לעזרה ממנו , אלא תלונה על כך שהנזיד איננו אכיל . אלישע משליך קמח לסיר , והנזיד המקולקל חוזר לתקנו . השלכת הקמח היא פעולה מאגית , ומתלווה לה הפקודה "צק לעם ויאכלו ? . " בלגנדה זו ניתן תיאור של רקע כלשהו - הרעב בארץ ובני הנביאים היושבים לפני אלישע . בני הנביאים הם מעריציו ונאמניו של הנביא , והם יושבים לשמוע מפיו את דבריו . מפסוק לח מסתבר גם שהנביא אחראי לכלכלתם : "ויאמר לנערו : שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים . " [ א"ר ] [ לט ] אר ת . הצמח , שאלישע ציווה על תלמידיו...
אל הספר