ישעיהו גפני מבוא : על שלטון עצמי יהודי בעת העתיקה מסגרות השלטון העצמי היהודי , על מרכיביהן הכלל ארציים והמקומיים כאחת , לבשו ופשטו צורות הרבה במרוצת ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד . תמורות אלה נתרחשו בראש ובראשונה כפועל יוצא של המשטרים השונים והמשתנים שבמחיצתם חיו יהודים לאורך התקופה , הן בארץ ישראל והן ברחבי התפוצות . ואכן , ראוי לציין כבר בפתיחת דברינו , וכמבוא לספר כולו , שיהודי ארץ ישראל נהנו במשך התקופה הנידונה מעצמאות מדינית מוחלטת רק בפרקי זמן קצרים יחסית . אין כלל צורך לומר , שמבני התפוצה היהודית נמנעה אף מידה קטנה זו של שלטון עצמי מדיני . במהלך מרביתה של התקופה , מימי שיבת ציון ובניין בית המקדש השני ועד לכיבושי האםלאם בראשית המאה השביעית לםפה " נ , נמצאו יהודי ארץ ישראל והתפוצות , כמו שאר הקבוצות האתניות שבשכנותם , תחת שלטונן של מספר ממלכות על אשר הטילו את מרותן על שטחי כיבוש נרחבים לפרקי זמן של מאות שנים . סקירה כרונולוגית קצרה תבהיר תמונה זו ואף תשמש רקע להבנת הצורך שנוצר , כמעט מן הימים הראשונים של שיבת ציון , להקים מסגרות של שלטון עצמי שיאפשרו ואף יובילו חיים יהודיי...
אל הספר