סיכום שני השירים , "בובה ממוכנת" ו"לוטה , " מבטאים חוויות של נשים בודדות החשות באיום מצד עולם הגברים ובוחרות להתגונן בדרך קשה ביותר . אך האויב שלהן הוא במידה רבה אנונימי : הגברים והעולם הגברי רק מרומזים בשירים אלה ואין בהם גבר מסוים - אב , אח , בעל , אהוב או חבר . אפשר שההזדהות עם הבובה , המובעת בשירה הנשית העכשווית , הנה ביטוי לתחושה של העדר שליטה על הגורל . אפשר לראות בעמדה ה " בובתית" השלמה עם העמדה התרבותית ה"גברית" המסורתית , שלפיה על האישה להיות "יפה , תמימה ושקטה" ( ראו לעיל אגדת עם יהודית-הודית . ( ואמנם , העמדה הנשית בשירים אלו היא עמדה של קבלה מחד-גיסא והתרסה מאידךגיסא . בשירה של דליה רביקוביץ מודגשת צייתנותה של הבובה וניסיונה להתאים את עצמה לציפיות של העולם הגברי : להיות בלונדינית בעלת עיניים כחולות ולרקוד לצלילי החליל החברתי-תרבותי ה"זוגי . " עמדה זו משתנה מעט בשיר של יונה תלך , שבו הבובה מוותרת כביכול על נשיותה : אין לה שיער זהב ולא כובע עם קישוט דובדבן ; היא מסתרקת במפתח שוודי - ביטוי לתחושתה שהיא חפץ בידיים גבריות ומכניות ; היא נוטלת כדורים נגד רגשות , כי היא מנסה להתנער...
אל הספר