נספח א מתוך ההקדמה של רב סעדיה גאון לפירושו לספר בראשית ... וכל זה פירוש שלוש הידיעות המביאות את המאמינים לידי שלמות בעבודת השם : המושכל והכתוב והמקובל . ועכשיו שהשלמתי את פירושן של שלוש הידיעות האלה , שמפרש התורה מוכרח לעמוד עליהן , אני רואה חובה לעצמי להציע בהקדמה כיצד יש לפרש את התורה ושאר ספרי הנביאים . ואומר , כיון ששלוש הידיעות הנזכרות לעיל הן יסודות התנ"ך , ומאחר שכל מלה יש לה , בהכרח , או הוראה אחת או הוראות שונות - שהרי כל לשון בנויה בתבנית זו , ואף התורה כך , הואיל ונתנה באחת הלשונות - חובה מוטלת על המפרש לקבוע את כל המלים שהן בהסכם עם המושכלות הקודמות לה והמקובלות המאוחרות ממנה , כמלות בנות משמעות מוחלטת ; ואת כל המלים שהן בסתירה עם אחד מהשנים הנזכרים , המושכל או המקובל , כמילות בנות משמעות מפוקפקת . ובתוספת באורו של דבר זה אומר : מן המחויב שבעל שכל יתפוס תמיד את ספר התורה לפי הפשט , המפורסם והרווח בין אנשי לשונו , שהרי מגמת כל ספר היא שיגיעו ענייניו אל לב השומע בשלמות , חוץ מאותם מקומות שבהם הידיעה המוחשית או השכלית מתנגדת לפרוש המפורסם של המאמר , או במקום שהפרוש המפורסם של...
אל הספר