לאומיות בעידן של גלונליזציה : הערכה מחדש אליעזר שביד התיאוריה ההיסטוריוגרפית האופנתית כיום נוטה להציג את הלאומיות המודרנית כהמצאה אידיאולוגית שנועדה לשרת את הקמתה ואת ארגונה של המדינה החילונית הריכוזית , שקמה במערב בעקבות המהפכה התעשייתית ' . הטענה הזאת כשלעצמה אינה חדשה . כמו כמה מחידושי התורה של הפוסטמודרניזם , היא מעוגנת בביקורת המרקסיסטית על האידיאליזם והליברליזם ה"קלאסי . " מרקס ראה בלאומיות שלב הכרחי במעבר מסדרי הייצור בימי הביניים לסדרי הייצור התעשייתיים של הזמן החדש , אולם לאור תורת הדיאלקטיקה של ההתפתחות ההיסטורית , שקיבל מהגל ו"העמידה על רגליה , " זה היה לדעתו שלב מעבר . עם התפתחות המאבק בין המעמד הפרולטרי למעמד הקפיטליסטי נעשתה המדינה הלאומית כלי ניצול הבולם את קדמת ההיסטוריה . לדעת מרקס , המהפכה הפרולטרית תסלק את המדינה הלאומית יחד עם התודעה הלאומית המבססת אותה בשם מעמד הפועלים הבינלאומי . מעמד זה יתפוס את השלטון , יבטל את הניגודים המעמדיים והבינלאומיים ויקים חברה אוטונומית חופשית שתאחד את האנושות . 2
אל הספר