פרק ד : סרך מושב הרבים . 89 הפרק הקודם מטיל על חבורתם של אנשי היחד את החובה לקיים ישיבות קבועות . סדריהן של ישיבות אלו , כשהן מוקדשות ל'עצה / להתייעצות ודיון , נקבעו בפרק שלפנינו . הישיבה מכונה 'מושב הרבים , ' ובסמכותה לדון 'בכול עצה ומשפט ודבר אשר יהיה לרבים' — כלומר בראש וראשונה בשאלות מעשיות ובשפיטת החב ריס שעברו על תקנות היחד . ונראה לי שאף שאלות הלכיות ושאלות שבאמונות ודעות נידונו במושב הרבים ( עיין ; 12—11 , 8 ; 3 , 5 וסעיף . ( 73 נוסף על כך אנו למדים מפרק ה של פרשתנו , שהדיון בקבלתם של חברים חדשים נעשה במושב הרבים , אף על פי שהמלה 'מושב' לא נזכרה בו . מטרתן של התקנות שבאו בפרק שלפנינו היא להבטיח דיון מסודר וויכוח מרוסן ככל האפשר . לפיכך נוסחו רובן על דרך השלילה , והן מלמדות כיצד אסור לנהוג . כיצד חייבים לנהוג , ומה הם ההליכים שלפיהם מברר מושב הרבים את הבעיות שעל הפרק ומגיע לכלל החלטה — זאת אין הפרק שלפנינו מלמד במפורש . ואכן מסתבר שנוהג הדיון עצמו , אפשר ללמדו מכללם של הדברים , ומתוך עיון בכמה תקנות שבאו במקומות אחרים בסרך היחד . לימוד זה כרוך במידה מרובה בפירושם של דברים סת...
אל הספר