יחסו של הרלב"ג להנהגה הפוליטית ולמרקם היחסים העדין שבינה לבין מושג ההתגלות מורכב , ואינו חד משמעי . עם זאת לא נמנע הרלב"ג מאפולוגטיקה , בטענתו כי סוף סוף אין בתאוריה שהציג על הידיעה האלוהית פגיעה כלשהי בעיקרי הדת . עובדה היא , שהרלב"ג גייס לעזרה את דמויותיהם הסמכותיות של ר' אברהם אבן עזרא ושל הרמב"ם " , כאשר המאחד בין השניים הוא תפיסת הידיעה הכללית הדדוקטיבית של האל והיעדר ידיעת האל באופנים מסוימים , כדי להראות שהוא נתלה באילנות גדולים . בשלב זה מבין הקורא , שדעת הרמב"ם איננה בגדר פירוש הולם למקורות אף שהוא מייצג את 'חכמי התורה . ' יש לפרש את דברי התורה לפי דעת הרלב"ג , ההולמת את דעת הפילוסוף . השגחה וידיעה : המאמר הרביעי בשלב זה יש לברר , כיצד השלים הרלב"ג את ההסבר על הידיעה האלוהית במאמר החמישי . מבחינה פילוסופית שיטתית הסתיים המאמר השלישי בטיעוני האומן היוצר . טיעונים אלה התמקדו במיוחד במעמדו ובתפקודו של השכל הפועל ובהיותו נשפע מהאל עם שאר הנמצאות . לפי הרלב"ג השכל הפועל הציג הרלב"ג את דעתו על יריעת הפרטים ועל ידיעת העתידות האפשריות בבירור : ' ללמדנו מידיעת ה' יתעלה הדברים דבר נפלא ...
אל הספר