ב . ניתוח הסיפור בסיפורנו חושף המספר את מגמתו כבר בשלב הראשון של הקריאה - באקספוזיציה . הוא מאיר צירוף של מקרים שהתרחשותם היתה אפשרית בימים של אנארכיה , שלא היה בהם שלטון מרכזי , ומכלל הלאו למד הקורא על ההן : על יתרון משטר המלוכה כמחסום בפני תופעות שליליות מן הסוג המתואר בסיפורים אלו . שזירת פסוקי הקישור התימאטיים בין היחידות המקדימות את הסיפור העיקרי מבליטה את הביקורת על המתרחש בבית מיכה ומכוונת את עמדתו של הקורא לקראת הבנת ההמשך ותפיסתו במסגרת הקשר שלילית . הביקורת שמפעיל הקורא כבר ברישא כנגד מיכה , אישית , ורק אופן דיבורו של הלוי , שהשתמש בדיאלקט דרומי , הניע אותם לשאול מה מעשהו בהר אפרים . אולם , לרעת מור , 118951 ) עמ י ( 389 תיתכן היכרות מוקרמת ; וראה גם סוגיין , 119811 עמ' . 272 האיש הבודד מהר אפרים , וכנגד הלוי , האנונימי עדיין , נעשית ביקורת קטלנית בהמשך , כאשר מתברר שמדובר בשבט שלם ובשושלת כוהנים , המתייחסת על משה . המספר מגביר את האירוניה והשלילה על ידי הפיכת אובייקטים כמו פסל ומסכה , שהוצגו כשליליים בראשית הקריאה , ליעד ולהישג שבטי בהמשך העלילה . במלים אחרות , ככל שהקורא מג...
אל הספר