ד . אותות ההראיה ימי השופטים הם תקופה נוספת בחיי העם , המאופיינת בריבוי מעשי הךא ; ה . העם מתנסה בחוויה קולקטיבית של ראיית המעשה האלוהי , שקובע את המציאות ההיסטורית . בניגוד לתקופה הקצרה יחסית ועתירת האותות , שקדמה לתקופת השופטים , מאופיינים אותות ההראיה של ימי השופטים בכך שהם : ( 1 ) קצרי טווח ( אין בהם , דרך משל , זמן שנמשך לאורך ארבעים שנה ( 2 ) ;( הם אינם רצופים ובין אות לאות עשויה לחלוף תקופת זמן ארוכה , שהיא סיכומם של שנות השקט והחטא ; ( 3 ) המכנה המשותף שמאחד אותם ( למעט הדיווח אודות שמגר ) הוא הופעתם בעקבות שיעבוד מדיני כלשהו ועל רקע שאיפת העם לשחרור ולעצמאות . עם זאת , כל מעשה ישועה שונה בפרטיו מהאחרים . רצון המחבר להבליט את חלקו של האל ולתאר את הישועה כאות הראיה מחייב המעטה וצמצום בתיאור חלקו של הגיבור האנושי במעשה הישועה . האחרון מצטייר כשליח שקם ברצון האל והוא תלוי ומותנה בהשגחתו . בעל הספר מכיר באל כמקור היחיד והבלעדי לישועה ולשקט או לעונש ולשעבוד . במציאות זו יש לגיבור המושיע , בדומה לאויב המשעבד , רק תפקיד משני - לסייע במימוש התכנית האלוהית - ומטבע הדברים הוא נוטה לאבד א...
אל הספר