שלוש המסורות הבבליות מוסיפות פרטים חדשים , בלי להוסיף פן מיוחד לדיוקנו . הייחוד של מסורת בבל נמצא בעיקר במקבילות למסורות שבירושלמי : אלה נמסרות ונידונות מתוך הערצה לסמכותו של רבי ללא רתיעה למעט במעלותיו או להפליג בהן . המסורות על הליכותיו של רבי הן חלק מהדרך של חז"ל לעיין בהלכה ובאופן קיומה לאור נוהגם של חכמים , וגם המידע האינטימי יותר אינו מיוחד לרבי . כמו כן , בדומה לרבות מן המסורות בפרק זה , הן משקפות בעיקר את סמכות רבי כאחד מחשובי החכמים , ועניינן בדמותו ובמנהיגותו משני לעניינן בהלכה . אף על פי כן , לא זו בלבד שבהן , או בדיונים בהן , שזורים פרטים על אורח חייו ועל אישיותו , אלא שאלה משלימים את דיוקן המנהיג כבשר ודם , ואולי מרמזים לפענוח החותם העמוק שהטביע : לא תמיד מושלם , לא תמיד מופת שהתקבל , ובכל זאת יחיד ומיוחד . ולי והמקרא לתרומת המקרא במסורות על רבי יש צד דומה למסורות על פסיקת ההלכה שלו : לשני התחומים זיקה הדוקה למורשת הרוחנית של רבי מזה ולתולדות העולם הרוחני של חז"ל מזה . לעומת זאת , פסיקת רבי היא שיקוף חד וברור של דימויו לאור פעילותו הציבורית , ואילו פסוקים ואישים מן המקרא ב...
אל הספר