פרק ט' חיים ומוות בעולם הנס רוב נסי המקרא קשורים במישרין או בעקיפין בחיים ובמוות , המסורים לשלטונו של ה , ' ויוצאים מכלל זה בעיקר האותות . נסים מובהקים של חיים הם מתן חיי אלמוות לבן תמותה : כך מייחדת התורה את חנוך בן ירד — דור שביעי לאדם — משאר הדמויות ב"ספר תולדות אדם" ( בראשית ה / א - ' ל"ב . ( במקום לומר " ויחי חנוך אחרי הולידו , " כמקובל ברשימה זו , מצינו בפסי כ"ב ; " ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו , " ובמקום "וימת" כתוב בו ; " ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים" ( פס' כ"ד . ( קאסוטו הראה אל נכון , כי מעשה זה נועד להתמודד עם המסורת המסופוטמית על המלך השביעי ברשימת המלכים שלפני המבול , שהיה חביב על האלים , והללו העלוהו אליהם וקירבוהו לחברתם . המסופר על חנוך בספרים החיצוניים הנושאים את שמו מעיד , שמסורת מעין המסופוטמית נודעה בישראל . התורה — שנתקשתה בסיפור על דמות העולה למרום , מפני הסכנה הטמונה בו לאמונה המונותיאיסטית — מתמודדת עם הקושי בדרך של הודאה במקצת , באמצעות ביטויים דו משמעיים . המקרא מאפשר להבין , שכבר בחייו התהלך חנוך את האלוהים , ומכאן שאין זאת אלא הליכה בדר...
אל הספר