פרק ד' מנגנוני בכרה בסיפורי נסים מאז ומעולם מעוררים סיפורי הנסים פליאה רבה , ואפילו מידה של פקפוק . הפקפוק , העשוי להתעורר בלב הקורא , משתקף לעתים בהתנהגותן או בדבריהן של דמויות בסיפור עצמו . דברי הפלישתים _, המבקשים להם אות לאחר שארון ה' אלוהי ישראל הפליא בהם את מכותיו ( שמואל א' ו , ' ז - ' י"ב ) מעידים על מבוכתם ו אף שהוכו שוב ושוב , ולמרות ההחמרה הגוברת והולכת במכות הללו , מעלים הפלישתים את האפשרות , כי יד המקרה ולא יד ה' הייתה בדבר / "וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו" ( פס' ט . ( ' גדעון אינו מסתפק באות הגיזה הראשון , ומבקש לו אות שני ( שופטים ו , ' ל"ו—מי ;( ה' מעלה את האפשרות שבני ישראל לא יאמינו לאות שיציג בפניהם משה , ולפיכך הוא מרבה את אותותיו < " והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון . והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה " ... ( שמות ד , ' ח - ' ט . ( ' במעשה המן ( שמות ט"ז ) אין בני ישראל מגלים אמון מלא בדבר משה 1 הם ...
אל הספר