״הוועד הגשמי״

.2 תפקידיו על פי חוק החככדבאשי הופקד ״הוועד הרוחני״ על מילוי צרכיה הרוחניים של העדה ועל שמירת ענייני הדת, כגון: ענייני כשרות, חינוך, לימוד תורה, בתי כנסת, טיפוח תלמידי חכמים ונטילת חלק במינוי רבנים. ראש ״הוועד הרוחני״ עמד גם בראש כל בתי הדין של העדה. אולם למרות תפקידיו החשובים של הוועד — הסמכויות העיקריות היו נתונות בידי החכם באשי — כסמכות התורנית העליונה של היישוב, כפי שציין החוק: ״על הוועד הזה להשגיח על העניינים הנוגעים להרת ולעדה, בכל זאת לא יוכל להתערב כלל בעניינים הנוגעים לדת אשר לא נמסרו אליו מצד החכם באשי״. מלבד בפעולות הנוגעות לענייני הדת, השתתף הוועד גם בביצוע ההליכים הפורמאליים, שהיו כרוכים בבחירתו של חכם באשי חדש. בין היתר, הוטל עליו לדווח לרבנות בקושטא על תוצאות הבחירות. כמו כן פיקחו חברי ״הוועד הרוחני״ וההכם באשי על הבחירות ל״וועד הגשמי״, ובסיומן פרסמו בציבור את תוצאותיהן. ג( ,/הוועד הגשמי,, .1 הרכבו, סדריו ובחירתו ״הוועד הגשמי״ כונה גם ״ועד העדה״, ולעתים ״ועד עדת הספרדים״. הוא הורכב משישה עד תשעה חברים, מחציתם רבנים'ומחציתם סוחרים. מן הסתירה במקורות באשר להרכבו4 ניתן להני...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור