פרק אחד-עשר: ממדים רגשיים מקבילים בקרב סטודנטים ומרצה בקורס בעת משבר הקורונה - מחקר עצמי

254 | הכשרת מורים בתקופת משבר הקורונה : אתגרים, הזדמנויות ושינוי | כרך ב ואפילו שמחה והנאה, כי חלק מהתלמידים מעדיף להיות בבית הספר ועם חבריהם, וחלק אחר נהנה בבית, עם המשפחה בהרכב מלא" . ניכר כי הסטודנטים התייחסו אל עצמם, המבוגרים, דרך תלמידיהם . סיפרה מ' : אני מלמדת בחטיבת הביניים וכל תלמידיי הם מתבגרים . הם רוצים ומחכים להתלבש, להיפגש, לרכל, לבכות, לשמוח ולהתבייש, מתגעגעים לחבריהם, ובמידה כזו או אחרת גם לשגרה הלימודית . גם אם זו תהיה המציאות העתידית שלנו, יש לתת להם להתרגל למציאות זו . וגם לנו האמת . כמו כל שינוי המצריך מעט זמן עיכול . גם ד' הבין שלו עצמו קשה כמבוגר : "אני מזהה אצלם חוסר ודאות ודאגה ממה שהולך להיות . אי - הוודאות היא דבר שכנראה אנחנו, מבוגרים וצעירים כאחד, לא כל כך אוהבים" . ח' הסבירה כיצד תחושת חוסר הוודאות מחלחלת מהמורים לתלמידיהם : "יש גם געגוע עצום לחיים נורמליים, למפגשים פנים אל פנים . המציאות השתנתה באופן כזה שגם המבוגרים לא זוכרים כמותה . היציבות שלנו מתערערת ובעקבות כך גם של תלמידינו . זה שאין תאריך יעד לסיום האירוע מאוד מקשה על הוודאות והרוגע" . חוסר האונים ו...  אל הספר
מכון מופ"ת