48 אביה שהם לוז נתחיל בהבדל בין "גישה בונה" ו"גישה מתקנת" . כל הורה וכל מחנך באשר הם מאמינים שתפקידם לסייע לילד להשתפר . אבל אפשר להגדיר שתי גישות עיקריות המעצבות את עמדת ההורים והמחנכים בנושא זה : גישה אחת היא הגישה המתקנת . יש בין ההורים והמחנכים המאמינים שכדי לסייע לילד להתקדם, עליהם להפנות את מבטם בעיקר אל הטעון שיפור אצלו . הם סוברים שתפקידם להאיר את עיניו של הילד לפגמים שיש בו כדי שיתקנם ( כי אם ההורה לא יאמר לילדו מה לא טוב ומה טעון שיפור, מי יאמר לו ? ) . גישה זו מתמקדת בשלילי, ויש לה מחיר כבד . היא עלולה לתת לילד תחושה שהוא מאכזב ובלתי מוערך, וזו מלֻווה פעמים רבות בבנייה של דימוי עצמי שלילי . לעומת זאת, לפי הגישה הבונה ( גישת החוזקות ) , הדרך לסייע לילד להשתפר היא בראש ובראשונה להאמין בו, לכבד אותו, להעצים את הדברים הטובים שבו ולחזק אותם . גישה זו אינה מתעלמת מהטעון שיפור , אך היא מתמודדת עם הטעון שיפור תוך אמון בילד וברצונו הטוב, ותוך מתן כבוד ליכולות הגנוזות בו . הנחת היסוד שבבסיס גישה זו היא כי לכל ילד יש כוחות בלתי מנוצלים שאפשר לחבור אליהם, וכי כבוד לילד ואמון בו, בכוונות...
אל הספר