162 דור גֵז אותו תחת קודים שונים, שכן עצם פעולת התחפשותם של היהודים המהגרים מאירופה לבני המקום הערבים חותרת תחת התפיסה האירופית האוריינטליסטית, שלא זיהתה את היהודים כ"לבנים" אלא כ"אתניים", "מזרחיים" ו"שֵמיים" . פעולת ההתחפשות של המצטלמים הציוניים "הלבינה" אפוא את "שחורתם" היהודית וצירפה אותם לאוכלוסייה ה"לבנה", שהתחפשותה לשחורה 239 כפי שתואר מותירה פער ברור ומובהק בינה לבין ה"שחורים" . בפרקים הקודמים, נוסף על שונות זהותם האתנית של היהודים באירופה קיים גם שוני בין הנושאים שתיארו הצלמים האירופים במזרח ובין הנושאים שתיארו הצלמים הציונים ה"מולבנים" בארץ ישראל, שהתמקדו בתיעוד עצמי של מושבות יהודיות ושל חלוצים עבריים . מעמד הסטודיו של הצלמים הציונים בארץ ישראל, כמרחב פיזי ומטפורי, צובר חשיבות מכרעת כמרחב מבוקר ומוקפד, בהיותו בועה תרבותית הרמטית של אסתטיקה מערבית מזוקקת שנופי המזרח, או אף ייצוגים מאוירים שלהם, נעדרים ממנה . המסגרת המבוקרת של הסטודיו מאפשרת להתבונן בפנטזיה הגלויה של בני העליות הראשונות בכלל ושל תושביה הראשונים של תל אביב בפרט, כפי שהתבטאה בניגוד הברור שבין תצלומי סטודיו מהוקצע...
אל הספר